בידספיריט | “קמחא דשבועות” – מכתב מעניין

“קמחא דשבועות” – מכתב מעניין בחתימות יד קדשם [פעמיים] של גדולי ירושלים ובראשם הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין - מכתב נדיר, חשוב ומרתק, הנושא את חתימות יד קדשם – ולא אחת בלבד, אלא פעמיים – של גדולי רבני וצדיקי ירושלים, ובראשם הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין, בנו יחידו וממלא מקומו של השרף מבריסק, מרן המהרי״ל דיסקין. ירושלים, ד׳ סיון עתר״ו (תרע״ו, 1916), ערב חג השבועות. במכתבם מסכימים גאוני ירושלים לחלק סכום נכבד של ארבע מאות ושמונים פראנקים זהב – תרומתם של יהודי פילדלפיה – לעניי ירושלים, לקראת חג השבועות. לפנינו מסמך יוצא דופן במבנהו: שני חלקים מובחנים המשתלבים זה בזה על גבי גיליון אחד, כאשר כל אחד מהם נושא אופי עצמאי כמעט, ואף נחתם בפני עצמו בחתימות יד קדשם של הרבנים. בחלקו הראשון של המסמך נקבעת ההסכמה העקרונית לחלוקת הכספים לעניי תלמידי החכמים בירושלים כהכנה לחג; ואילו בחלקו התחתון – שנכתב בשלב מאוחר יותר – שבים הרבנים ומאשרים בחתימותיהם את קבלת הסכום בפועל. חלוקה פנימית זו, הן מבחינת הזמן והן מבחינת החתימות, מעניקה לכל אחד מן החלקים מעמד מוגדר וברור, ויחד עם זאת יוצרת שלמות מרתקת. חלוקת “קמחא דפסחא” הייתה מנהג מושרש ומקובל בקהילות ישראל מדורות; אולם לפנינו עדות ייחודית למנהג פחות מצוי – חלוקת “קמחא דשבועות” לתלמידי חכמים בירושלים, על אף שחג השבועות קצר יותר ואינו כרוך בהוצאות מרובות כפסח. יש בכך כדי להאיר את רגישותם של גדולי ירושלים לצורכי בני התורה גם במועדים אחרים, ואת דאגתם שלא יחסר דבר לשמחת החג. [1] דף נייר, 20 ס”מ. נייר משובח עם הטבעת מים. מצב טוב מאוד. סימן קיפול במרכז, בין שני חלקי המכתב. *** הרבנים החותמים: הגאון רבי יצחק ירוחם דיסקין (ה׳תרכ״ז–ה׳תרצ״ד) בנו של הגאון רבי יהושע ליב דיסקין (המהרי״ל דיסקין), מגדולי רבני ירושלים. נולד באירופה ועלה בילדותו לירושלים, שם גדל בבית אביו והתחנך על ברכי גדולי התורה. לאחר פטירת אביו עמד בראש מוסדותיו, ובפרט היה קשור ל“בית היתומים דיסקין”, אותו ניהל במסירות. נודע כתלמיד חכם מופלג וכאיש מעשה, שהקדיש חייו לחיזוק היישוב הישן ולמפעלי חסד וחינוך. הגאון רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי (ה׳תרל״א–ה׳תשט״ו) מן הדמויות המרכזיות בירושלים במאה ה־20. נולד בליטא ועלה לארץ ישראל, שם נעשה לאחד מגדולי הרבנים והפוסקים. מחבר “לוח ארץ ישראל” ו“גשר החיים” – מן הספרים היסודיים בהלכה. כיהן כראש ישיבת “עץ חיים” וכרבה של שכונת מקור ברוך. היה נכדו ואיש אמונו של רבי שמואל סלאנט - רבה הנודע של ירושלים. רבי זאב שחור (כ״ד באלול תרכ״ט – ט״ו באלול תש״א) אבי משפחת שחור הירושלמית. בן למשפחה רבנית מיוחסת, נכדו של רבי חיים לייב שחור ממיר. שימש כראש כולל וילנה, ובשנותיו האחרונות עמד בראש הוועד הכללי של הכוללים בירושלים, והיה מדמויות המפתח בהנהגת היישוב הישן. רבי יצחק חגיז (תרי”ז בערך – תרע”ח) מחסידי חב״ד שעלו מוויטבסק לירושלים בסוף המאה ה־19. לאחר עלייתו אימץ שם משפחה מזרחי. נמנה עם מייסדי שכונת ימין משה והתגורר בה עד פטירתו. הגאון רבי דובער הלוי עפשטיין (ה׳תרכ״ו לערך – ה׳תרצ״א) בנו של בעל “ערוך השולחן” ואחיו של בעל “תורה תמימה”. לאחר פטירת אביו הוצע לו למלא את מקומו ברבנות נובהרדוק, אך העדיף את ישיבת ארץ ישראל כאדם מן הישוב, על פני אחת הרבנויות החשובות בגולה. נמנה עם רבני ירושלים שחתמו נגד היתר המכירה בשנת תר״ע. רבי זלמן ברוך הכהן רובין (תרכ״א – ח׳ בחשוון תרפ״ב) מראשי הנהגת היישוב בירושלים: יושב ראש “הוועד הכללי כנסת ישראל” וסגן יו״ר ועד העיר. פעל רבות לבניין שכונת מאה שערים, שימש כממונה על כולל וילנה והיה חבר הנהלת בית החולים “ביקור חולים”. שימש גם כבא כוחו של הרב קוק, אשר העיד עליו כי בכל מעשיו עמדו לנגד עיניו האידיאלים הדתיים והלאומיים של היישוב. מסמך זה, על מבנהו הדו־שלבי וחתימותיו הכפולות, טומן בחובו עניין מיוחד לא רק מצד תוכנו אלא גם מצד אופיו הפיזי־היסטורי: כל אחד מחלקיו נושא חותם ברור של שלב עצמאי בתהליך, באופן המאפשר להתבונן בו הן כיחידה שלמה אחת – והן כצירוף נדיר של שני פרקים משלימים, שכל אחד מהם עומד בפני עצמו.