בידספיריט | מכתב נדיר מאת הגאון רבי

מכתב נדיר מאת הגאון רבי אליעזר זאב קירזנר אב״ד סטמפורד היל - לונדון תרצ”ה | 1935 - מכתב ארוך וחשוב, המשתרע על פני שני עמודים, בכתב ידו ובחתימת קדשו של הגאון הנודע רבי אליעזר זאב קירזנר זצ״ל, רבה של קהילת סטמפורד היל בלונדון – מן הקהילות המרכזיות והחשובות באנגליה, והריכוז החרדי הגדול באירופה. המכתב נכתב בלונדון בחודש שבט תרצ״ה (1935), וממוען אל הרב ישראל זיסל דבורץ, עורך כתב העת התורני הנודע “תבונה”, אשר נזכר בגוף הדברים. תוכנו של המכתב מרתק במיוחד, והוא עוסק בעולם הביבליוגרפיה התורנית ובמאמצים לשימור והפצת כתבי היד של הראשונים. רבי אליעזר זאב קירזנר מתייחס בו למפעלו רחב־ההיקף של הרב דבורץ במסגרת חברת “תורה ותבונה”, אשר שמה לה למטרה להוציא לאור ולההדיר כתבי יד נדירים. מתוך הערכה עמוקה לחשיבות המלאכה, מציע הרב קירזנר את סיועו האישי, תוך ניצול קשריו הענפים עם מוסדות מן החשובים בעולם – ובראשם המוזיאון הבריטי (British Museum) בלונדון וספריית הבודליאנה (Bodleian Library) שבאוניברסיטת אוקספורד – מקורות ראשוניים רבי־ערך לאוצרות כתבי יד עבריים. לצד המכתב מצורף גם מכתב תשובה מוקלד (ללא חתימה) מאת הרב דבורץ, שבו הוא מעלה על נס את תרומתו של הרב קירזנר, ואף מכתירו כמקים הסניף האנגלי של חברת “תורה ותבונה”. בדבריו מביע הרב דבורץ צער על מיעוט ההכרה בחשיבות הדפסת כתבי היד, וכותב בלשון נרגשת כי “ולואי שהיו מבינים את הדבר הגדול הזה בכל הארצות”. מכתב זה משקף פן בלתי מוכר בדמותו הרבנית של רבי אליעזר זאב קירזנר - את מעורבותו הפעילה בעולם הספר והמחקר התורני, ואת הכרתו העמוקה בערכם של כתבי היד כמקור חיוני להבנת דברי הראשונים ולהעשרת עולם התורה. עדות נדירה לשיתוף פעולה בין גדולי תורה ואנשי ספר, אשר פעלו במסירות לשימור נכסי הרוח של עם ישראל ולהנגשתם לדורות הבאים. [1] דף נייר, 26 ס”מ. כתוב משני צדיו. בלאנק רשמי, כולו בכת”י וחתימתו של הרב קירזנר. מצב טוב. סימני קיפול נקבי תיוק. מצורף: מכתב תשובה בן [2] דף. מוקלד במכונת כתיבה. *** הגאון רבי אליעזר זאב קירזנר זצ״ל (תרנ״ו - תשנ״א) נמנה עם דמויות המופת של עולם התורה הליטאי בדור האחרון לישיבות ליטא הקלאסיות, ושמו נישא בפי כל עוד מימי נעוריו כ“העילוי מאניקסוט” – עדות נדירה לחריפותו ולכישרונותיו המזהירים כבר בצעירותו. הוא נולד בעיירה אניקשט שבליטא, ובילדותו ניכר כעילוי יוצא דופן. את תורתו קנה בישיבות הגדולות והנודעות של ליטא – סלבודקה וטלז – שם התבלט בעומק עיונו ובכוח חידושו. את עיקר עיצובו התורני קיבל במסגרת ה“קיבוץ” של הגאון רבי איצל׳ה רבינוביץ מפוניבז׳, אשר חיבבו ביותר והחשיבו לתלמידו המובהק. מסופר כי בראשית מלחמת העולם הראשונה, כאשר פיזר רבי איצל׳ה את תלמידיו לבתיהם, הותיר לצדו את הבחור קירזנר בלבד, מתוך הערכה מיוחדת לגדלותו – וכך נעשה לתלמידו האחרון והקרוב ביותר. כבר בצעירותו החל לשאת בעול הנהגת תורה, ושימש כראש ישיבה בוילקובישקי עוד קודם נישואיו. בהמשך עמד בראש ישיבות נוספות, ובהן בחרקוב ובווילקומיר במסגרת ישיבת “אור תורה”, והעמיד תלמידים הרבה בדרכו הלמדנית הישרה והעמוקה. לאחר אירוסיו עם בתו של הגאון רבי שמריה יצחק בלוך מלונדון, היגר לאנגליה, ושם נתמנה למלא את מקום חותנו ברבנות הקהילה בסטמפורד היל שבלונדון. בתפקיד זה החל פרק חדש בחייו – מעבר מעולם הישיבות הליטאי אל הנהגת קהילה תוססת במערב אירופה, תוך שמירה קפדנית על מסורת הפסיקה והלמדנות שספג מרבותיו. בשנות מלחמת העולם השנייה, בשנת ת״ש, נאלץ לעזוב את אנגליה ונתמנה לרב בקייפטאון שבדרום אפריקה, שם שימש עוגן רוחני לקהילה היהודית בימים קשים של טלטלה עולמית. לאחר המלחמה המשיך במסעו הרבני וכיהן בקהילות בקליבלנד שבארצות הברית ובמקסיקו, כשהוא מפיץ תורה ומחזק קהילות בגולה הרחוקה. משנת תשי״א (או סמוך לכך) התמנה לרב בית הכנסת “בני יהודה” בשכונת בורו פארק שבניו יורק – אחד המרכזים היהודיים הגדולים בארצות הברית. בתפקיד זה שימש קרוב לארבעים שנה. רבי אליעזר זאב קירזנר האריך ימים עד לשנת תשנ״א. דמותו משקפת דמות של תלמיד חכם מובהק, אשר נשא עמו את לפיד התורה ממזרח אירופה אל העולם החדש.