בידספיריט | קודש הקודשים! המחזור האישי של

קודש הקודשים! המחזור האישי של ”זקן המקובלים” רבי מרדכי שרעבי, ראש ישיבת המקובלים ”נהר שלום” ו”ראש עדת המכוונים”, ובו מאות (!) הגהות קבליות - מחזור התפילה האישי של המקובל הא-לוהי רבי מרדכי שרעבי ראש ישיבת המקובלים ”נהר שלום” ו”ראש עדת המכוונים” בירושלים, בו שפך את צקון לחשו, במשך שנים רבות, בימי ראש השנה, ובאמצעותו המשיך שפע של ישועות וברכות לעדתו ולכל בית ישראל. מעבר לשער מופיע רישום בעלות מרגש בכתב יד: ”זה התפילה בחזקת מרנא ורבנא ציס”ע הגה”ק המקובל מוה”ה מרדכי שליט”א שרעבי, נין ונכד להרב שלום שרעבי זצוק”ל”. ייחודו הגדול של המחזור מתגלה לאורך דפיו: מאות הגהות קבליות צפופות, עמוקות ורבות היקף, מהן ארוכות ומפורטות במיוחד (כ-350 שורות ולמעלה מאלף מילים!), הכוללות את כוונות האר”י והרש”ש לתפילות ראש השנה.  ההגהות נכתבו בידי שני כותבים, בכתב תימני ברור ומוקפד, וניכר כי מדובר בשני מקובלים בעלי שיעור קומה וידע עמוק בתורת הקבלה. אחד הכותבים הוא, ככל הנראה, בעל המחזור עצמו – הרב מרדכי שרעבי – אשר אף הוסיף בראש המחזור הקדמה קבלית חשובה על שני ימי ראש השנה. בהקדמה זו מבואר בטוב טעם ההבדל הידוע על פי הקבלה: היום הראשון בבחינת ”דינא קשיא” (דין קשה), ואילו היום השני בבחינת ”דינא רפיא” (דין רך). כתבי ידו של הרב שרעבי נדירים ביותר, אך בהשוואה לדוגמאות ידועות מכתב ידו, יש יסוד לקבוע כי מדובר בכתב יד קדשו. הכותב השני קדום יותר, וככל הנראה נמנה עם חכמי ישיבת המקובלים ”בית אל” בירושלים בשנות הת״ר – מה שמעניק למחזור נדבך נוסף של קדושה וייחוס למסורות הקבליות הקדומות. למעשה, הופכות ההגהות את המחזור ממחזור תפילה רגיל ל”סידור כוונות הרש”ש” - רבינו שלום שרעבי – זקנו של בעל המחזור, הדמות המרכזית בתולדות הקבלה, לאחר האר”י הקדוש. על שמו אף נקראה ישיבתו של הרב מרדכי שרעבי – ”נהר שלום”. אין לשער את גודל הסגולה לקבלת התפילות שיתפללו במחזור זה - מחזור התפילה האישי שבו שפך את צקון לחשו, במשך שנים רבות גדול מקובלי דורו וראש עדת המכוונים, ובאמצעותו המשיך שנים טובות לעדתו ולכל בית ישראל.  קשה להפריז בעוצמת סגולתם של מאות רבות של שמות קדושים, שנכתבו בעצם כתב יד קדשם של שניים מגדולי המקובלים, בשנות הת”ר, כפי שניכר מסגנון ההגהות ותוכנן. מפרט: מחזור לראש השנה כמנהג ק”ק ספרדים, עם תפילות על פי כתבי האר”י והחיד”א. נדפס בליוורנו, תרי”ז - 1857. קי”ד דפים, כ-19 ס”מ. מצב טוב. ניכרים סימני שימוש ודמעותיו של רבי מרדכי שרעבי. מספר קרעים משוקמים באופן מקצועי בשער ובדפים נוספים. כריכת חצי עור חדשה. *** המקובל האלוקי רבי מרדכי שרעבי (תרס”ח–תשמ”ד, 1908–1983), יליד תימן, נחשב לגדול המקובלים בירושלים ולאחד מגדולי חכמי הקבלה בכלל. שמו יצא למרחוק כאיש קדוש ובעל מופתים, ואלפים מכל שכבות הציבור נהרו אליו לבקש ברכה וישועה. מעשי הניסים שיוחסו לו מזכירים את גדולי הקדמונים, ותועדו בהרחבה בספרים הרבים שנכתבו עליו לאחר פטירתו (ראה למשל: הרב שרעבי, ירושלים תשמ”ט, פרק ט”ו – ”נפלאותיו”, המתאר עשרות רבות של מופתים לאורך כמאה עמודים). בשנת תשכ”ב ייסד בירושלים את ישיבת המקובלים ”נהר שלום”, שנקראה על שם זקנו הרש”ש, המקובל רבי שלום שרעבי, כאשר רבי מרדכי היה דור חמישי לצאצאיו, ועמד בראשה. בערוב ימיו נודע בכינויים ”זקן המקובלים” ו”ראש עדת המכוונים”. גדולי הדור מכל החוגים והעדות—אשכנזים וספרדים, אדמו”רים, ראשי ישיבות וחכמי המזרח—באו ללמוד מפיו את סודות הקבלה. בין הבולטים שבהם נמנו האדמו”ר מתולדות אהרן, הגר”ש אויערבאך ורבים נוספים. גם האדמו”ר ”בבא סאלי”, כאשר ביקש לברר את שורש נשמתו, פנה אליו בשאלה, והרב שרעבי השיב כי שורשה בחזקיהו מלך יהודה. רבים ממקובלי הדור הקודם ראו עצמם תלמידיו, ובהם רב הכותל רבי מאיר יהודה גץ, רבי שלום שמואלי (וכיום בנו הרב בניהו שמואלי הממשיך את דרכו בראשות ישיבת ”נהר שלום”), הדיין המקובל רבי עובדיה הדאיה, וכן הראשון לציון רבי עובדיה יוסף, שהתבטא עליו כי ”הוא היה גדול הדור, וכמוהו לא היה בקבלה”. גם בהתבטאויותיהם של גדולי ישראל בני דורו ניכרת ההערכה הרבה שזכה לה: לאחר ביקורו אצל הבבא סאלי אמר האחרון בענוותו כי ראוי היה שהוא עצמו ילך להקביל את פני הרב שרעבי, ולא להפך. הראשון לציון הרב עובדיה יוסף תיאר אותו כ”גדול בתורה ובקבלה, קדוש וטהור, אשר לא נכחד ממנו דבר וכל רז לא אניס ליה”. הראשון לציון רבי מרדכי אליהו הפליג בשבחו וכינהו ”גדול וקדוש, חסיד וצדיק, מקובל נשגב שהעמיד תלמידים רבים”, והדגיש את טהרתו, יראת השמים שבו, והשפעת תפילותיו שלא היו שבות ריקם.