בידספיריט | עותק המקובל רבי אורי מסטרליסק

עותק המקובל רבי אורי מסטרליסק - עם מאות שורות של הגהות בכתב יד קדשו: סט חלקי מרהיב ונדיר של 'מקדש מלך' על ספר הזוהר - המהדורה החסידית זאלקווא תקנ”ג - תקנ”ד | 1793-1794 - ספר מקדש מלך, חידושים וביאורים על הזהר הקדוש. מאת המקובל האלקי רבי שלום בוזאגלו. חיבור מכונן בעולם הקבלה, שהיה מונח דרך קבע על שולחנם של גדולי האדמו”רים ומצוטט רבות בספריהם. זולקווא, תקנ”ג-תקנ”ד. סט בן שלושה כרכים (מתוך ארבעה). מהדורה שנייה וחשובה. שוכנת ב'אוסף נדירים' בספריה הלאומית. לפנינו המהדורה השניה והנדירה של ספר היסוד הקבלי, שנדפס בעשרות מהדורות במשך הדורות. מהדורה חסידית חשובה שזכתה להסכמתו של ה'קדושת לוי' מברדיטשוב ושל האדמו”ר רבי ישכר דוב מזלוטשוב בעל מבשר צדק ובת עיני. אך עיקר ייחודו של העותק שלפנינו – בייחוסו המפואר: זהו עותקו האישי של המקובל הנסתר רבי אורי בן אשר, מחבר הספרים הקבליים פתורא דאבא ומאורי ציון. בדף המגן הקדמי מופיע רישום בעלות המעיד על שייכות הספר אליו: ”לה' הארץ ומלואה, זה הס'[פר] מ”מ [מקדש מלך] שייך להרה”ג אורי בן אשר בה”מ [בעל המחבר] ספר... [פתורא דאבא] פעה”ק ירושלים”. בגיליונות כל שלושת הכרכים מופיעות עשרות רבות של הגהות קבליות [כמאתים חמישים שורות!], ביניהם הגהות ארוכות ביותר. אחת ההגהות [פרשת בשלח, דף סג ע”א] חתומה בראשה ”אני אורי בן אשר”. הגהות קבליות חסידיות - במס' רב של מקומות נזכר הספר הקדוש ”עטרת צבי” להרה”ק מזידיטשוב. חלק ראשון: על ספר בראשית. [4], רנו דף.  חלק שני: על ספר שמות. רמח דף. חלק רביעי: על ספרים במדבר ודברים. רנג דף. כ-19 ס”מ. כריכות עור עתיקות כפי הנראה מקוריות, עם פגמים קלים. מעט נקבי עש, כתמים ופגמים קלים אחרים. חלק בראשית מפורק באמצעו ושדרת העור פגומה. מצב כללי טוב. *** המחבר המקובל האלוקי רבי שלום בוזגלו (ת”ס – תק”ם) – מגדולי מקובלי מרוקו בדורות האחרונים, בעל הספר הנודע מקדש מלך. תלמיד רבי חיים בן עטר הזקן [זקנו ורבו של האור החיים]. עיקר פרסומו בא לו בזכות ספרו שלפנינו – חיבור זה הפך לאבן יסוד בלימוד הזוהר, והיה מצוי על שולחנם של גדולי החסידות והמקובלים, שציטטו ממנו רבות. נחשב לאחת הדמויות המרכזיות בהעברת תורת הקבלה מצפון אפריקה לאירופה.  בעל הספר ובעל ההגהות המקובל הפלאי הרה”ק רבי אורי סטרעליסקער (נפטר תרע”א), בן רבי אשר מהעיר סטרליסק (נכד הגאון רבי אברהם יעקב הורושבסקי רבם של יוזעפאף ודרוהוביטש, גיסו של הרה”ק רבי אליעזר מדז'יקוב). מחשובי בני העליה של עיר הקודש ירושלים ומגדולי מקובליה בדורו. מחשובי ומגדולי חסידי בעלזא בתקופת האדמו”ר רבי יהושע רוקח זי”ע, אשר עודד אותו לחונן את ארץ הקודש, ואכן, שנים ספורות לאחר פטירת רבו, סביב השנים תרס”א - תרס”ג עלה ארצה והתיישב בעיר הקודש ירושלים, כאשר הוא מסתיר את גדולתו והיקף ידיעותיו בנגלה ובנסתר מעין כל רואים. גם את ספרו החשוב 'פתורא דאבא' הכולל יצירה חשובה ויוצאת דופן בהיקפה על מנהגי האר”י ז”ל הוציא בעילום שמו, הספר זכה להסכמת הגה”ק המהרש”ם מברעז'אן אשר כותב כי לפי עדות בנו ”על מעלת הרב המחבר ויראתו הקודמת לחכמתו... ואין חפצו להזכיר שמו, לכן גם ידי תכון עמו... מהראוי לתמוך בימינו ולהביא ברכה איש אל ביתו...”. גם בספרו השני ”מאורי ציון” הוסיף והעלים את שמו וגם רבים מתושבי עיר הקודש לא ידעו את זהותו של המחבר הקדוש. היה רבו המובהק של המקובל הרה”ק רבי ישעי' אשר זעליג מרגליות זי”ע, אשר מכנהו (קומי רוני דף יד): ”ובספר פתורא דאבא, למורי ורבי הרב ר' אורי ז”ל מסטרעליסק...”. ביום ז' אייר תרע”א השיב את נשמתו לבוראה ונטמן על הר הזיתים סמוך לציון קברו של הצדיק הפלאי - הרה”ק רבי נפתלי חיים הורוויץ מדז'יקוב זי”ע. חותמות של גבאי הצדקה הנודע מירושלים הגה”צ רבי נחמן יוסף ווילהלם - סבם של האדמו”רים מראחמסטריווקע.