בידספיריט | היסטורי! זוג תמונות נדירות מקוריות


היסטורי! זוג תמונות נדירות מקוריות מביקורו הראשון של האדמו”ר מצאנז קלויזנבורג בכותל המערבי לאחר השחרור - תשכ”ז - זוג תמונות נדירות מקוריות של הצלם הנודע קלמן וייס (פוטו וייס) המתעדות את ביקורו ההיסטורי של האדמו”ר הגה”ק מצאנז קלויזנבורג זצ”ל בדרכו לכותל המערבי מיד עם שחרורו בשנת תשכ”ז. בתמונות נראית דמותו ההדורה של הרבי בדרך לכותל המערבי, מלווה בשני אנשי כוחות הביטחון. באחת התמונות נראית דמות בחור חסידי שנמנה בין המלווים. 18X12 ס”מ בקירוב. מצב טוב מאוד. חותמות הפוטו בגב התמונה. נסיעתו הראשונה של הרבי מצאנז לכותל המערבי בשנת תשכ”ז שהה האדמו”ר מצאנז קלויזנבורג, הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ”ל, בארצות הברית. בארץ האוירה מתוחה בגלל איומיהם של צבאות ערב על מדינת ישראל. במרחק ישב הרבי ועקב בדאגה אחר המתרחש. במעון קדשו שררה שמחה גדולה בעת אירוסי בתו הבכירה עם חתנו העילוי רבי שלמה גולדמן - לימים האדמו”ר מזוועהיל ארה”ב. משהגיע הידיעה המשמחת בשחרור הכותל בכ”ח באייר, התמלא הרבי געגוע והשתוקקות עצומה לפקוד את שריד בית מקדשנו, אולם עקב המלחמה היו שמי ארץ ישראל סגורים, ולא הייתה תנועת מטוסים לכיוונה. אך הרבי שלא ראה מולו קשיים מעולם, מצא את הדרך להגיע. וכך, באותו יום, בלי להודיע לאיש, מצא הרבי עצמו במטוס צבאי שעשה את דרכו מאמריקה לארץ ישראל. איך הצליח לעשות זאת? איש אינו יודע. בהגיעו ארצה, נודע למקורבו ר' גרשון לידר כי רגלי הרבי דרכו בארה”ק ומיד סר לקבל את פניו, יחד נסעו לקרית צאנז בנתניה. אולם הרבי לא הסכים להתעכב בקריית צאנז אפילו שעה אחת וביקש להזמין רכב לירושלים - לכותל המערבי. משניסו החסידים להניאו מהרעיון, לבש עוז והודיע: ”יכול אני גם לנסוע באוטובוסים ולזחול ברגליים, אני חפץ להגיע לכותל המערבי עכשיו ויהי מה”. בינתיים החשיך היום, וכבר לא הייתה אפשרות מעשית לעלות לירושלים. למחרת עם שחר, ביקש הרבי להזמין רכב ועלה לירושלים יחד עם חתנו המיועד. מיד בהגיעו לרחבת הכותל המערבי פרץ בבכי סוער וחסר מעצורים, ובין יבבותיו הקטועות אמר: ”משולים אנו לבנים שגלו מבית אביהם שנים רבות, וכאשר כבר הגיע הזמן, ורחמי אביהם גאו בליבו, שלח לקרוא להם, אולם בבואם, נתן להם להישאר בחוץ. בפנים לא נתן להם רשות להיכנס…”.  כך עמד ומירר בבכי בלא הפוגות. זכותו תגן עלינו. הצלם הנודע קלמן (קרל) וייס (תרס”ח – תש”ס), יליד אוסטריה שעלה לירושלים, היה מבכירי הצלמים של הקהילה החרדית וממשיך דרכו של צדוק בסן. מהסטודיו שלו במאה שערים, שם עבד לצד רעייתו דבורה, תיעד וייס רבנים ואדמו”רים בולטים לצד אירועים וחתונות, תוך הקפדה על הפרדה בין נשים לגברים וערכי צניעות. עבודתו, אותה חתם תחת הכותרת ”תולדות העם, היישוב היהודי בארץ ישראל”, או בחותמת ”פוטו וייס” נחשבת לתיעוד ייחודי של ”ירושלים דמטא” במאה ה-20.