בידספיריט | מכתב שואה היסטורי: הספקת מצות

מכתב שואה היסטורי: הספקת מצות לפסח עבור גולי שנחאי כולל רשימה שמית חשובה - שנחאי תש”ב | 1942 - מסמך שואה בעל חשיבות היסטורית נדירה, כתוב כולו בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי מאיר מאלין, יושב-ראש ארגון „מחזיקי הדת” בשנחאי ולימים ראש ישיבת כנסת יהודה בירושלים. שנחאי, י״א בניסן תש״ב (1942). המכתב נשלח זמן קצר לאחר הגעתם של גולי אירופה לשנחאי, לקראת חג הפסח הראשון שחגגו על אדמת המזרח הרחוק. גם אותם מאכלים שהותרו להם במשך השנה מחמת מצב החירום והדוחק ששרר במקום — מצב שגבל לעיתים בפיקוח נפש — נאסרו בפסח מחמת חשש חמץ. הדבר היה משמעותי במיוחד עבור בני החבורה שהחמירו על עצמם שלא להיכשל במאכלות אסורות אף במצבי דחק. רק כחצי שנה קודם לכן, בפולמוס קו התאריך, למרות פסיקתו הידועה של החזון איש: „אכלו ביום הרביעי וצומו ביום חמישי ואל תחושו לשום דבר” , החמירו רבים מהם וצמו במשך יומיים רצופים. משום כך, ערב חג הפסח, שלח הרב מאלין את המכתב שלפנינו אל מנהלי הקהילה האשכנזית בשנחאי, אל המחלקה האחראית על חלוקת המצות ליהודי העיר. במכתבו הוא מבקש הקצאה מיוחדת של מצות עבור כעשרים משפחות — גברים ונשים ששמותיהם מפורטים במסמך — הידועים בהקפדתם שלא לאכול מאכל שאינו כשר למהדרין , כדי שיוכלו לקיים את החג מבלי להישאר רעבים. בגוף המכתב מופיעה אפוא רשימה שמית של כעשרים משפחות מבין גולי שנחאי, שנחשבו למחמירות ביותר בענייני כשרות והלכה. רשימה זו מהווה עדות נדירה לחבורה מצומצמת מבין הפליטים שהקפידו במיוחד על שמירת ההלכה גם בתנאי הגלות והמחסור הקשים. רבי מאיר מאלין היה בנו של הגאון רבי איסר יהודה מאלין (תרל״ז–תש״א, 1877–1941), שכיהן כאב״ד בבריסק ונרצח בשואה יחד עם בני משפחתו. שני בניו בלבד ניצלו — רבי מאיר ורבי נחמיה — לאחר שנמלטו עם ישיבת מיר לשנחאי. לימים נמנה רבי מאיר מאלין עם גדולי מרביצי התורה בירושלים, והקים את ישיבת „כנסת יהודה” בשכונת סנהדריה המורחבת. [1] דף נייר, כ־27 ס״מ.