בידספיריט | ”טוב שגם אחינו התימנים יאמצו

”טוב שגם אחינו התימנים יאמצו להם מנהגי הספרדים” - תשובה הלכתית חשובה ממרן רבי עובדיה יוסף - ירושלים ניסן תשל”ו | 1976 - תשובה הלכתית חשובה ויסודית, בעניין חיוב ברכת בורא פרי הגפן אל כל אחת מארבעת הכוסות בליל הסדר, מאת מנהיג יהדות ספרד מרן הראשון לציון רבי עובדיה יוסף. ירושלים, ערב פסח תשל”ו [1976]. התשובה עוסקת במחלוקת הפוסקים האם צריך לברך בורא פרי הגפן אל כל אחת מארבעת הכוסות, או שהברכה על הכוס הראשונה פוטרת את שאר הכוסות. מרן, שנודע בבקיאותו העצומה בכל מקצועות התורה, עד שאמרו שלא הניח בדורו בקי כמוהו בכל התורה כולה, מצטט במכתב זה – שנכתב עוד לפני המצאת המחשב האישי ותוכנות החיפוש – את כל שיטות הפוסקים לאורך הדורות [עשרות שיטות!], החל משיטות הגאונים ועד לאחרוני האחרונים. היות והלכה זו בה עוסק המכתב, נתונה במחלוקת בין העדות – האשכנזים מברכים על כל כוס וכוס, והספרדים רק על חלק מהכוסות – מביא מרן בין הדברים את השקפתו ההלכתית, שכאשר קיימת מחלוקת בין העדות, אין צורך לנהוג לחומרא כעדה המחמירה, אלא לשמור על מנהג כל עדה ”נהרא נהרא ופשטיה”. וז”ל מרן: ”ומרן השולחן ערוך פסק שאין לברך אלא על כוס ראשון ושלישי, משום ספק ברכות להקל, וכן מנהג הספרדים. אבל מנהג אחינו האשכנזים... לברך בפה”ג על כל כוס וכוס... ולכן כל עדה תאחז במנהג שנהגו מקדמת דנא” אולם דברים אלו כותב מרן רק ביחס לאשכנזים – ואילו לתימנים הוא ממליץ לנהוג כשיטת הספרדים, וז”ל קדשו: ”וכן יש מהעדה התימנית שנהגו [כמנהג האשכנזים]... ומכל מקום טוב שגם אחינו התימנים יאמצו להם את מנהגי הספרדים בארץ ישראל” ! המכתב מורכב משני חלקים: החלק הראשון מוקלד במכונת כתיבה, ובין השורות מופיעות הגהות והוספות בכתי”ק מרן. בשולי המכתב הדביק מרן גם תוספת נפרדת, הכוללת למעלה מ־300 מילים בעצם כתב ידו הקדוש, שבה הוא מרחיב על התשובה ומבהיר את ההלכה בדרך מפורטת וברורה. מכתב נדיר, המתעד השקפה הלכתית יסודית ונשגבת של מנהיג יהדות ספרד על אחת המצוות המרכזיות בליל הסדר. והוא מהווה מקור חשוב להבנת גישתו של מרן – לשמר את מנהגי העדות השונות, אך גם להמליץ על יישום מנהגי הספרדים כשניתן. 28X21 ס”מ. בלאנק רשמי.  מצב טוב מאוד. החלק התחתון הודבק בעדינות לחלק העליון, באמצעות דבק נטול חומצה, שאינו פוגע בנייר גם לאורך שנים רבות.