בידספיריט | ”מנהגים משונים... שיש לבטלם בחזקת

”מנהגים משונים... שיש לבטלם בחזקת היד” - מכתב הלכתי ארוך מהגאון בעל ה”ציץ אליעזר” – בדין מצוות אכילת מצה בכל ימי הפסח - מכתב ארוך וחשוב, המשתרע על פני שלושה דפים גדולים (למעלה מ־1,000 מילים), כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה וולדינברג, אב”ד בית הדין בירושלים ומגדולי פוסקי הדור, מחבר שו”ת ציץ אליעזר . כ”ב אדר ב' תשכ”ז (1967). המכתב ממוען אל הגאון רבי ישראל וועלץ, ראב”ד בודפשט, והוא בא כמענה לשאלתו ההלכתית בדבר מחלוקת הפוסקים: האם קיימת מצווה באכילת מצה במשך כל ימי חג הפסח, או שמא המצווה היא רק בליל הסדר, ואילו בשאר ימי החג אמנם אסור לאכול חמץ – אך אין קיום מצווה מיוחד באכילת מצה. בתשובתו משרטט בעל ה”ציץ אליעזר” מהלך למדני רחב ומעמיק, ואינו נמנע מלחלוק – בעדינות ובכבוד – על דברי המהרש”ם מבערזאן. לדבריו, המהרש”ם לא עיין דיו בדברי בעל הרוקח, ועל כן טעה בהבנת דבריו! בתוך מהלך הדברים מזכיר המחבר שאלה שנשלחה בעבר אל המהרש”ם על אודות מקום מסוים (שהציץ אליעזר נמנע מלציין את שמו),   שבו נהגו לברך ברכת ”על אכילת מצה” לפני כל אכילת מצה גם בימי חול המועד – ולא רק בליל הסדר כמקובל. הן המהרש”ם והן בעל ה”ציץ אליעזר” דוחים מנהג זה בתוקף. עוד מביא הכותב עדות על מקום אחר (שגם את שמו נמנע מלציין), שבו הרחיקו לכת אף יותר – וברכו ברכת ”על אכילת מצה” גם בפסח שני, החל בט”ו באייר. על מנהג זה מצטט את דברי הגאון מלכיאל צבי טננבוים, מחבר שו”ת דברי מלכיאל, שכתב עליהם כי ”יש לבטלם בחזקת היד”. המכתב נדפס במלואו בספר שו״ת ציץ אליעזר חלק י, סימן כ”ז, למעט השורה האחרונה שבכתב היד, שבה מוסיף המחבר התייחסות אישית לבריאותו של הנמען, ראב”ד בודפשט. [3] דפים גדולים, כ-28X21 ס”מ. הדף הראשון על בלאנק רשמי. הכל בכתי”ק ובחתימת הציץ אליעזר. מצורפת המעטפה המקורית. מצב טוב מאוד. הגאון רבי אליעזר יהודה וולדינברג (תרע”ו - תשס”ז), מחשובי הפוסקים בדור האחרון. נודע בעיקר בזכות תשובותיו בנושאי רפואה והלכה. חבר בית הדין הרבני הגדול, זוכה פרס ישראל לספרות תורנית, ופרס הרב קוק. בנו הגאון רבי שמחה בונם וולדינברג כיהן כרבם של חסידי סאטמר בירושלים ונלחם בכל מאודו בממסד הרבנות הראשית. הגאון האדיר רבי ישראל וועלץ זלה”ה (תרמ”ז - תשל”ד), תלמיד בעל ה'שבט סופר' בפרשבורג, ראב”ד בבודפשט עד השואה, ולאחר מכן מורה הוראה בירושלים. ומראשי 'אוצר הפוסקים', מחבר שו”ת דברי ישראל ג' חלקים, נודע בכח ההלכה לאחר השואה כשהיה ממתירי העגונות המפורסמים ביותר. יגיד עליו רעו: נקבר בסמיכות ממש לציונו הקדוש של אדמו”ר רבי אהרן מבעלז זצוקללה”ה.