בידספיריט | מכתב קודש נדיר עם ברכת
מכתב קודש נדיר עם ברכת הפסח מה”בענדינער רב” הגה”ק רבי חנוך העניך הכהן לוין בשנתו האחרונה - בענדין ניסן תרצ”ד - ”ומצד בריאותי קשה לי עוד לעיין, וכאשר יוטב לי בעזה”י אראה לעיין ולהשיב לו” מכתב קודש חשוב ונדיר, שנכתב כולו בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון הקדוש רבי חנוך צבי הכהן לוין, רבה של בנדין, אשר נודע בכינויו ”הבענדינער רב”. היה נכדו של האדמו”ר רבי חנוך הניך מאלכסנדר , חתנו של האדמו”ר מגור בעל השפת אמת, וגיסו של האדמו”ר בעל האמרי אמת. בענדין, י' בניסן תרצ”ד (1934). המכתב ממוען אל הגאון הליטאי הנודע רבי יחיאל יעקב ויינברג, מחבר שו”ת שרידי אש , והוא עוסק בהדפסת ספריהם של שני האישים גם יחד. בראשית המכתב מתנצל הרב מבענדין כי טרם הספיק לעיין כראוי בספרו החדש של בעל ה”שרידי אש”, בשל מצבו הבריאותי שאינו מאפשר לו עיון מעמיק: ”ומצד בריאותי קשה לי עוד לעיין, וכאשר יוטב לי בעזה”י אראה לעיין ולהשיב לו”. בהמשך פונה הרב מבענדין אל הנמען בבקשה שיסייע לו ליצור קשר עם אחד מעשירי הדור (הנזכר בשמו במכתב), כדי להשיג תמיכה כספית לצורך הדפסת ספרו. למרבה הצער, נפטר הרב מבענדין באותה שנה ממש, עוד בטרם הספיק להוציא את ספרו לאור. ספרו יכהן פאר נדפס רק כעבור שנתיים, בשנת תרצ”ו, על ידי בניו, אשר כתבו בהקדמתם על רצונו העז של אביהם לראות את הספר מודפס – רצון המשתקף היטב במכתב שלפנינו, שנכתב בשנתו האחרונה ואף ממיטת חוליו. בשולי המכתב מוסיף הרב מבענדין ברכה לרגל חג הפסח: ”בחג כשר ושמח”. [1] דף נייר, 27×20 ס”מ. מצב טוב מאוד. סימני קיפול ונקבי תיוק. הגאון הקדוש רבי חנוך צבי הכהן לוין, רבה הנודע של העיר בנדין (תרל”א–תרצ”ה), נמנה עם גדולי התורה וההנהגה בפולין בדור שלפני השואה. היה נינו של הצדיק רבי חנוך הניך מאלכסנדר, מגדולי תלמידי מנחם מנדל מקוצק וממנהיגי החסידות לאחר פטירת יצחק מאיר אלתר. נודע בלבו הרחום לכל יהודי עד שכונה בפולין בשם ”אוהב ישראל” רבי חנוך צבי היה חתנו של האדמו”ר מגור, מרן יהודה אריה לייב אלתר, אשר הפליג בשבחו והעריכו מאוד. לצד חותנו ולאחר מכן לצד גיסו, האדמו”ר בעל אברהם מרדכי אלתר, עמד בשורה הראשונה של פועלי הציבור לביצור חומות היהדות הנאמנה בפולין. הוא היה מן הפעילים המרכזיים בייסוד אגודת ישראל, וכן בתמיכה ובהקמה של מוסדות חינוך תורניים, ובהם רשת תלמודי התורה יסודי התורה ותנועת החינוך לבנות בית יעקב. לאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה לאב”ד בנדין – אחת הערים היהודיות החשובות בפולין – והיה בה למגדל אור של תורה, יראה וחסידות. שמו יצא למרחוק כאחד מחשובי רבני פולין, והוא נמנה עם חברי מועצת גדולי התורה, שם נחשב לאחד ממאורי הדור. חיבר כתבים רבים בתורה ובהלכה, אך מרביתם אבדו בתקופת השואה. מעט מן השרידים שנותרו מכתביו נדפסו לאחר מכן בספר יכהן פאר.