בידספיריט | ”ותחזינה עיניו.. בנפלאות ה'” -

”ותחזינה עיניו.. בנפלאות ה'” - מכתב היסטורי מהגאון רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר עם ברכת הפסח - ניסן תשט”ז | 1956 - מכתב חשוב ורווי ברכות קודש בין שניים מגדולי ראשי הישיבות בדור השואה - מאת הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר בליטא ולאחר מכן בארץ ישראל. אל הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג , בעל שו”ת שרידי אש. ירושלים, ראש חודש ניסן תשט”ז (1956). תוכן היסטורי:  במכתבו מתייחס ראש הישיבה למצבה הכלכלי המורכב של ישיבת מיר בראשית דרכה בארץ ישראל, לאחר תקופת ההצלה והגלות. הדברים משקפים את הקשיים הרבים שעמדו בפני הישיבה בשנותיה הראשונות בארץ, עד שצמחה והייתה לימים לישיבה הגדולה והמרכזית בארץ ישראל. ראש הישיבה הגרא”י פינקל מכביר בברכות קודש לידיד נפשו,   אשר – כפי שמשתמע מן הדברים – סייע רבות לישיבה בגיוס תרומות מעבר לים. הוא מדגיש את חשיבות פעולותיו ואת תרומתן לביסוס הישיבה: ”עבור תדירות מסירותו הנאמנה למען ישיבתנו הק'... וכל עזרה מוסיפה נדבכי הצלה”. בהמשך מברך ראש הישיבה את ידידו בברכות מרוממות לקראת חג הפסח, בלשון נשגבה:  ”יתברך בחג כשר ושמח... מתוך בריות גופע וכל משאלות לבו לטובה, ותחזינה עיניו בחודש הזה אשר ישועות בו מקיפות, בנפלאות ה'... כימי הוציאנו ממצרים בישועתנו הנצחית... ונושע בתשועת עולמים... ולזכות לאכול מן הזבחים ומן הפסחים”. בשולי המכתב שב ומברך הגרא”י ”בברכה ובתפלה לרפואתו השלמה”.  [1] דף נייר, 27X21 ס”מ.  מצב טוב כתמי זמן. סימני קיפול. הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל (תרל”ט–תשכ”ה), ראש ישיבת ישיבת מיר ובנו של נתן צבי פינקל, היה מן הדמויות המרכזיות בעולם הישיבות בדורו ומבוני עולם התורה לאחר חורבן יהדות אירופה. משך למעלה מחמישים שנה מסר שיעורים בישיבת מיר והעמיד דורות של תלמידים, מהם רבנים, ראשי ישיבות ומורי הוראה. בשנת תרס”ג נשא לאשה את בתו של הגאון רבי אליהו ברוך קמאי, אב”ד וראש ישיבת מיר, וכעבור שנים אחדות – בשנת תרס”ז – נתמנה לראש ישיבה לצדו. בתקופת הנהגתו עברה הישיבה שינוי משמעותי והפכה למסגרת ישיבתית מאורגנת במלוא מובנה: סדרי לימוד קבועים, מערכת תפילות מסודרת וסדר מוסר, בהתאם לרוח שיטת סלבודקא שקיבל מאביו. במסגרת זו הזמין לישיבה את המשגיח הנודע רבי ירוחם ליבוביץ, צעד שחיזק מאוד את אופייה הרוחני של הישיבה והקנה לה מעמד חשוב בעולם הישיבות של מזרח אירופה. על אופיים של שיעוריו העיד ההיסטוריון של ישיבות ליטא ותלמיד הישיבה באותן שנים, רבי משה צינוביץ, כי שיעוריו השתלבו במגמה שהתפתחה בישיבות ליטא בדורות האחרונים, ובעיקר בדרכו של הגאון רבי חיים סולובייצ'יק. לדבריו, שיטה זו התבססה על הבנה מעמיקה של הסוגיה, ניתוח שכלי רחב של פרטי ההלכה, והעמדת חידושים הבנויים על יסודות של היגיון והסברה. לאחר שנים רבות נדפסו שיעוריו בשני כרכי הספר דברי אליעזר (ירושלים תשכ”ד). עריכת החומר נעשתה בידי תלמידו הגאון רבי נחום פרצוביץ, כפי שמתואר גם בספר בנין נחום. בשנת תש”א עלה רבי אליעזר יהודה לארץ ישראל ופעל להקים בה מחדש את ישיבת מיר. במקביל השקיע מאמצים רבים בהצלת תלמידי הישיבה שנמלטו לשנחאי במהלך המלחמה, ופעל להבאתם לארץ ישראל. פעולות אלו היו בין הגורמים המרכזיים להמשכיותה של ישיבת מיר ולשיקום עולם הישיבות לאחר השואה.