בידספיריט | דפוס ראשון - מצב נדיר

דפוס ראשון - מצב נדיר ביופיו !! דרוש 'פסח גדול' להיעב”ץ - נדפס בבית המחבר - אלטונה, תקל”ה | עותק הרה”ק מסאדיגורה - ספר 'דרוש פסח גדול' , מאת גדול וקדוש הדורות רבי יעקב עמדין – היעב”ץ. לפנינו המהדורה הראשונה והנדירה ביותר, שנדפסה בחיי המחבר ובביתו הפרטי, כפי שמופיע בשער: ”נדפס בבית המחבר”. אלטונה, תקל”ה [1775]. הספר כולל דרוש יקר ערך לשבת הגדול, אותו נשא היעב”ץ בעת כהונתו כרבה של עמדין בשנת ת”צ, ושב ודרש אותו שנים לאחר מכן באלטונה בשנת תקל”ד. מדובר בדרשה חריפה ומעמיקה, שבה מיישב היעב”ץ סוגיה מורכבת אחת תוך יישוב למעלה ממאה קושיות ודקדוקים – ”ונתיישבו יותר ממאה דקדוקים חזקים, הכל מניה וביה”. כידוע, תקופת רבנותו של היעב”ץ בעיר עמדין הייתה קצרה בלבד. לאחר שהתפטר ממשא הרבנות לא שב לקבל עליו משרה רבנית, ואף נהג להתבטא במליצה:  ”ברוך שלא עשני אב”ד” , על משקל ברכת השחר ”שלא עשני עבד”. בהקדמתו לספר זה מפליג היעב”ץ בשבח הדרוש יותר מבשבחי שאר ספריו, וקושר לו כתרים יוצאי דופן, בלשון נדירה בעוצמתה:  ”כל שומעיו אמרו כי לא שמעו ולא האזינו מעולם דרוש יקר הערך ונחמד כזה… יורד נוקב עד התהום… ונשבעו מביני מדע שלמדו בישיבות המפורסמות שבארצות הללו – שלא שמעו דוגמתו”. היעב”ץ מוסיף כי באופן נדיר חזר ודרש את אותה הדרשה ממש כעבור שנים רבות, בבית הכנסת שלו באלטונה:  ”נשנה פה בבהכ”נ שלי שנת תקל”ד לפ”ק, לא מפני דבר שנתחדש בו, רק להראות יופיה של תורה, הודה והדרה ותפארתה”. עוד כותב היעב”ץ כי עצם נשיאת הדרשה נחשבה בעיניו כאילו ”הקרבתי קרבן פסח – זה הרוחני – במועדו”. זהו ספר נדיר ומבוקש ביותר, מן הספרים האחרונים שהדפיס היעב”ץ בחייו. בהקדמתו הוא אף מכנהו ”אחרון חביב”. הספר הופיע לעיתים נדירות במכירות פומביות – ככל הידוע, כשלוש פעמים בלבד. לפנינו עותק שמור במיוחד, שמאות השנים שחלפו מאז הדפסתו כמעט ואינן ניכרות בו. הספר נשמר לאורך השנים בספריות מובילות בארץ ובחו”ל; הדפים בריאים ושלמים, ללא קרעים וללא סימני עש האופייניים לספרים בני קרוב לשלוש מאות שנה. הספר כרוך בכריכת עור ישנה, עבה ואיכותית, במצב מצוין, אשר הגנה עליו היטב לאורך הדורות – כמונח בתוך קופסה. עותק חסידי מיוחס העותק שלפנינו היה שייך לאדמו”ר הקדוש רבי נחום דובער מסדיגורה – בנו של האדמו”ר רבי שלום יוסף, בן הרה”ק מרוז'ין, וחתנו של דודו האדמו”ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. בשער הספר מופיעה חותמתו האישית, וכן חותמת נוספת של הרבי – ”מנחת שי”, שבה נהג להחתים את הספרים אותם קיבל במתנה. ביבליוגרפיה: י' רפאל, כתבי רבי יעקב עמדין, ארשת ג, עמ' 263–264. יח דף | 18 ס”מ מצב טוב מאוד. סימני שימוש קלים. כריכת עור ישנה במצב מצוין. -------------------------- ביוגרפיה:  הגאון רבי יעקב עמדין – היעב”ץ (תנ”ח–תקל”ו),   מן הדמויות הייחודיות והבולטות שבחכמי ישראל בדורות האחרונים. לא נמצא לו דומה בהיקף חיבוריו, בסגנונו הספרותי המיוחד, בתקיפותו ובמאבקיו העזים נגד שרידי השבתאות. היעב”ץ לא חת מפני איש, ושמו נודע בכל תפוצות ישראל. התפרסם בחיבוריו הרבים והחשובים, אשר בלשונו של החיד”א: ”אשר פריו יתן בעט”ו, עט סופר מהיר, בנועם שיח ומליצה יפה”. בין ספריו הידועים: מור וקציעה, סידור יעב”ץ, שו”ת שאילת יעב”ץ, בירת מגדל עוז, לחם שמים, עץ אבות, לוח אר”ש ועוד רבים. היעב”ץ נולד בעיר אלטונה ל אביו הגאון בעל 'חכם צבי', והוא אשר הורה לו לחתום בשם יעב”ץ – ראשי תיבות יעקב בן צבי. בין השנים תפ”ח–תצ”ב כיהן כרבה של העיר עמדין, אך לאחר זמן קצר יחסית התפטר ממשרתו. מאז נהג להתבטא בלשון מליצה: ”ברוך שלא עשני אב”ד” – על משקל ברכת השחר ”שלא עשני עבד”. לאחר עזיבתו את הרבנות שב לביתו באלטונה, ייסד מניין תפילה בביתו והקים בו בית דפוס, שבו הדפיס רבים מספריו. בית הדפוס של היעב”ץ באלטונה:  בשנת תצ”ג שב היעב”ץ מעיר עמדין לעיר מולדתו אלטונה. לדבריו של מחבר תולדות יעב”ץ, זכה אז לחן בעיני המלך והשרים, וקיבל רישיון רשמי להקים בביתו בית מלאכת דפוס, כדי שיוכל להוציא לאור את ספריו הרבים (תולדות יעב”ץ, עמ' 6–7). רצונו העז להדפיס את ספריו תחת השגחתו הישירה והקפדנית הביא אותו להקים את בית הדפוס בביתו. על התלאות המרובות שליוו את הקמת המפעל מתאר היעב”ץ עצמו בספרו מגלת ספר (פרק כ”ו): ”עתה אחזור לענין מלאכת הדפוס. ואם אמרתי אעלה על הספר כל אשר מצאני בגללו – יקצר המצע מהשתרע, כי יצטרך לספר בפני עצמו… מי יוכל לספר את כל התלאות אשר מצאוני בעסק זה. תחילת מה שהדפסתי בביתי על ידי פועלים וכלי דפוס שלי – ספר שאילת יעב”ץ בשנת תצ”ט… אחר זה עשיתי הוצאה גדולה לעשות לי אותיות חדשות מרובעות באמשטרדם עם נקודות וטעמים, שהיה עולה ההוצאה לחשבון גדול, מלבד ההוצאות שכבר היו לי על כלים ואותיות רש”י חדשים שנצטרפו לסך מרובה…” האדמו”ר נחום דובער (בער'ניו) פרידמן מסדיגורה (תר”ג-תרמ”ג), בנו של האדמו”ר רבי שלום יוסף מסדיגורא (בנו בכורו וממשיך דרכו של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין). בהגיע רבי נחום בער'ניו לפרקו נשא לאשה את בת דודו האדמו” ר הזקן רבי אברהם יעקב מסדיגורא - בנו השני של הרה” ק מרוז'ין, שהמשיך את השושלת לאחר פטירת אחיו האדמו”ר רבי שלום יוסף. נסיך הכתר של חסידות רוז'ין: הרבי שעיני כל ישראל ציפו לראותו עולה על כס המלכות, נפטר במיטב שנותיו, שבועות ספורים בסך הכל לפני פטירת חותנו. וכה נכתב בגיליון מחזיקי הדת (קראקא תרמ” ג): ”אבן יקרה אין ערוך אליה הוא הרב הצדיק הקדוש שושילתא דדהבא ספיר גזרתו מו” ה נחום דוב פרידמאן... והוד פניו כפני בן מלכים ורוזנים אף הראה עוז... בבית עקד הספרים אשר אסף וקבץ זה עשרים שנה, והרבה לפזר על ספרים יקרי ערך עתיקי יומין מבית גנזי מטמונים הון יקר עתק”. ספרייתו של האדמו”ר מסדיגורא: הרה”ק רבי נחום בער'ניו שנודע בחיבתו לספרים וכתבי יד, רכש ספרים וכתבי יד נדירים ויקרי המציאות, בנוסף על מה שהיה לו מירושת אבותיו.