בידספיריט | קדש! ההגדה האישית של המקובל

קדש! ההגדה האישית של המקובל רבי יהודה זאב לייבוביץ עם חתימותיו והוספות חשובות בכתב יד קדשו: הגדה חסידית עם פירוש לב שמח להרה”ק מאלעסק - לונדון תשכ”ג | 1963 - הגדה של פסח, ”הגדה לב שמח, והוא פירוש וביאור נכון על הגדה של פסח ומגילה ושיר השירים...”. ביאורים על פי חסידות וקבלה מאת האדמו”ר הרה”ק רבי חנוך העניך מאלעסק חתנו של האדמו”ר ה”שר שלום” מבעלזא. יצא לאור ע”י נכדו האדמו”ר מסטאניסלאב רבי משולם ישכר אשכנזי. לונדון תשכ”ג - 1963. [1], סד דף. כתמים, כתמי יין וסימני שימוש. מצב כללי טוב מאד. בפתח הספר חתימת יד קדשו של המקובל רבי יהודה זאב לייבוביץ, אשר ניכר כי הגדה זו הייתה בשימושו על פי כתמי היין וסימני השימוש. יתרה מכך המקובל הק' הגה בספר קודש זה והוסיף עליו בכתב יד קדשו הוספות רבות בדברי קבלה וחסידות. חלק מהאיזכורים בכתי”ק: ~ ”איתא בספר הקדוש תולדות יעקב יוסף, זה שאמר בכתבי האר”י...”. ~ ”עיין כל זה בסולם הקדמה ספר הזוהר...”. ~ ” שמעתי מהרבי מבהוש [הכוונה להרה”ק רבי יצחק מבוהוש] שליט”א, בשם רבי ברוך ממעזעביטש... והרב המפורסם שליט”א אמר...”. ~ ”ולי עלה בדעתי... בשם הבעל שם טוב זי”ע...”. תוספת זו חתומה בסופה בחתי”ק. סה”כ 2 עמודי פורזץ כתובים בכתי”ק, ועוד 6 הגהות ארוכות בשולי הדפים מלבד ציונים ותיקונים קלים נוספים. מצורף דף בסטנסיל שהיה מונח בין דפי הספר עם דבר תורה מהמקובל הרה”ק רבי יהודה ליב אשלג בעל הסולם, עם תיקונים בכתב יד קדשו של רבי יהודה זאב. המקובל רבי יהודה זאב ליבוביץ (תרפ”ב - תש”ע) בן רבי יחיאל צבי. תלמיד ”בעל הסולם” ומצדיקי הדור הנסתרים, נולד בעיירה סאטמר, שם למד אצל האדמו”ר רבי יואל מסאטמר ואצל רבי יהודה רוזנר אב”ד סעקעלהיד בעל ”אמרי יהודה”. בימי השואה איבד את משפחתו באושוויץ ולאחר השחרור עלה ארצה והתיישב בתל אביב, שם התגורר לבדו בחדר בודד ובעצת החזו”א עבד בלילות בסלילת כבישים. בארץ הצטרף לחבורת המקובלים תלמידי האדמו”ר רבי יהודה ליב אשלג ”בעל הסולם”, רבי יהודה צבי ברנדויין, רבי משה יאיר וינשטוק ורבי יוסף וינשטוק. בניגוד אליהם, נותר אלמוני במשך שנים רבות ורק מעטים עמדו על גדלותו בנגלה ובנסתר. למרות זאת אצל צדיקי הדור היה מוכר יותר ועמד בקשרים הדוקים עם האדמו”רים: רבי אהרן קדוש ד' מבעלז, ומרן ה”שפע חיים” מצאנז-קלויזנבורג עמו אף התכתב ארוכות ואף הכליל בספריו דברים משמו של רבינו, ועוד. אלה העריכוהו מאד והיו שהחשיבוהו כאחד מל”ו הצדיקים הנסתרים. בזקנותו עבר להתגורר בעיר בני ברק, בין המקורבים שנהגו לבקרו וללמוד אצלו אז היו הרב וואזנר והרב מרדכי גרוס. סיפורי מופתים מופלאים מסופרים אודותיו ובשנים האחרונות נודע ציונו בבית העלמין בבני ברק כתל תלפיות לישועות רבות. מכּתביו נדפסו הספרים: ”קול יהודה בעל הכתבים”, ”וזאת ליהודה”, ”יזל מים מדליו”, ועוד.