בידספיריט | ”גבור ישראל” - מכתב ישיבתי-היסטורי

”גבור ישראל” - מכתב ישיבתי-היסטורי מהגאון רבי אייזיק שער ראש ישיבת סלבודקא עם ברכת הפסח - קובנה ליטא ניסן תרפ”ז | 1927 - מכתב ישיבתי היסטורי, בעל תוכן מוסרי חשוב, נכתב כולו (כ־120 מילים) בכתב יד קדשו ובחתימתו של הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק שער, ראש ישיבת כנסת ישראל – סלבודקא, חתנו וממלא מקומו של ה”סבא מסלבודקא”. קובנה, ליטא, ח' ניסן תרפ”ז (1927). המכתב ממוען אל הגאון הנודע רבי ירחמיאל אליהו בוצ'קו, ועוסק בהקמתה של ישיבת ”עץ חיים” במונטרה שבשווייץ – ישיבה שנודעה לימים כאחת מנקודות האור של עולם הישיבות באירופה, ושבשנות השואה שימשה מקום הצלה עבור רבים מבחירי בני הישיבות מליטא, בהם מרן הגראי”ל שטיינמן. בראש חודש אייר תרפ”ז ייסד הרב בוצ'קו – מגדולי תלמידי ה”סבא מנובהרדוק” – את הישיבה במונטרה. מן המכתב שלפנינו עולה כי פנה אל רבי אייזיק שער בבקשת סיוע בהקמת הישיבה, ובפרט בבקשה לשלוח מספר מבחירי תלמידי ישיבת סלבודקא כדי להניח את היסודות למוסד החדש. המסמך משקף את רוחב לבו ונדיבותו של ראש ישיבת סלבודקא. כדרכו של חמיו הגדול, הגאון רבי נתן צבי פינקל – ה”סבא מסלבודקא”, שהיה נוהג לסייע גם לישיבות אחרות בטענה כי איסוף כספים עבור ישיבתו שלו אינו ”החזקת תורה בטהרתה” – מגלה גם רבי אייזיק שער טובת עין נדירה. אף שעמד בראש אחת הישיבות החשובות בליטא, הוא מתעניין כיצד יוכל לסייע לייסוד הישיבה החדשה: הן בעצות מעשיות מניסיונו הרב, והן בשליחת תלמידים מובחרים מישיבתו (שם אחד מהם נזכר במכתב) כדי להשתתף בייסוד הישיבה במונטרה. בסיום מברך רבינו ”יצליחהו השי”ת להגדיל תורה ולהאדירה...  ויתברך בחג כשר ושמח ...”. [1] דף נייר, 28X21 ס”מ. על גבי נייר מכתבים רשמי. הכול בכתב ידו ובחתימתו של רבי יצחק אייזיק שער. מצב טוב. כתמי זמן. סימני קיפול. קרעים זעירים בקיפולים, ללא פגיעה או חיסרון. הגאון רבי יצחק אייזיק שער (תרל”ה–תשי”ב) – מגדולי ראשי הישיבות בדורו וממנהיגי אסכולת ”גדלות האדם” בתנועת המוסר. חתנו של ה”סבא מסלבודקא” ותלמידו של הגאון רבי ברוך בער לייבוביץ, בעל ברכת שמואל. כיהן כראש ישיבת סלבודקא בקובנה, ולאחר השואה היה ממייסדי הישיבה המחודשת בבני ברק. נכדתו לבנו הגאון רבי יוסף שער, שנספה בשואה, נישאה למרן הגאון רבי דב לנדו שליט”א, ראש ישיבת סלבודקא. הנמען הגאון רבי ירחמיאל אליהו בוצ'קו (תרמ”ח–תשט”ז), מייסד וראש ישיבת עץ חיים במונטרה שבשווייץ. מתלמידי ה”סבא מנובהרדוק”. בגיל 23 נשא לאשה את הצדקת מרת רבקה שטרנבוך משווייץ. מתוך רצון שלא להתפרנס מן התורה עסקו בני המשפחה במסחר. בשווייץ ייסד את ישיבת עץ חיים (לימים ישיבת היכל אליהו על שמו), שהייתה למגדלור עבור רבים מבחירי עולם התורה באירופה ערב החורבן.