בידספיריט | קדשם בקדושת השבת! קדוש ונורא!

קדשם בקדושת השבת! קדוש ונורא! סידורו של רבינו הקדוש רבי צבי הירש מזידיטשוב זי”ע: סידור רבי אשר חלק שבת ראש חודש והלל - לבוב תקמ”ח | 1787 - חלק השבת מסידורו הקדוש של שר בית הזוהר רבינו הקדוש רבי צבי הירש מזידיטשוב זכותו תגן עלינו. חלקו הראשון של החלק השני בסידור רבי אשר שהיה שייך לרבינו הקדוש מזידיטשוב, עם הגהות ראשונות במעלה סביב סביב על שולי הדפים, עם שמות קודש ותוספות שונות בקבלה וחסידות. 25 עמודים עם הגהות, חלקן על כל שולי הדף! בדף [29] בשולי תפילת נשמת ביום השבת: ”והנה שמעתי מפי הרב הצדיק בוצינא קדישא הרב המגיד דק' קאזיניטץ נבג”מ ז”ל שאמר”. פגינציה ותיאור פיזי של חלק זה [63] דף. 8° (19 ס”מ / 7.5 אינצ' בקירוב). בחלק זה: תפילות שבת קודש, סדר הלל, תפילת ראש חודש וקידוש לבנה. חסר הדף הראשון (הכולל כוונת ערב שבת). כרוך בכריכת עור מפוארת. נקבי עש משוקמים במילוי נייר מקצועי כולל בשולי הדפים. כתמים ופגעי זמן שונים. מצב כללי טוב. חלק מההגהות דהויות וקשות לקריאה, במס' מקומות פגיעות בטקסט. ____________________________ שכיית חמדה חסידית ראשונה במעלה! סדר תפלה מכל השנה המכונה ”סידור רבי אשר” אשר לפי העדויות שנאספו על ידינו היה שייך להרה”ק רבי צבי הירש מזידיטשויב זיע”א - 'שר בית הזוהר', ומשם הגיע לידי צדיקי שושלת בעלזא ככה”נ החל מהאדמו”ר האמצעי רבי יהושע רוקח זי”ע ואחריו בקודש ממשיכי השושלת, אשר הפליגו במעלת וקדושת חשיבות הסידור. בשולי הדפים הגהות רבות בכתב יד בקבלה וחסידות עם אזכורים לרבנו הקדוש 'החוזה מלובלין' ע”י תלמידיו הקדושים ”שמעתי מאדמו”ר הרה”צ בוצינא קדישא מוהררי”י מק' לובלין...”, ועוד כפי שיובא להלן בהרחבה. הסידור ”סדר תפלה מכל השנה, עם כוונת האר”י זללה”ה, הובא לבית הדפוס ע”י הרבני המופלג, החסיד המקובל מוהר”ר אשר בהמנוח הרבני החסיד מוהר”ר שלמה זלמן מרגליות... נדפס פה ק”ק לבוב... בדפוס הרבני מוהר”ר יהודה שלמה בהמנוח הרבני מוהר”ר נפתלי הירץ ז”ל לה”ה, הנקרא מאז ומקדם ר' שלמה יארוש, ועכשיו נקרא ר' שלמה רפאפורט נרו יאיר. בשנת וחנותי אשר אחון ו'רחמתי א'ת א'ש'ר' ארחם' [תקמ”ח - 1787]”. סידור קבלה הכולל את כוונות האר”י ז”ל עם תוספות רבות ותיקונים על אלו שנדפסו לפניו. בהקדמה לספר ”התנצלות המביא לדפוס”, כותב המוציא לאור רבי אשר מרגליות שעלה בליבו להדפיס סידור זה מכיוון ”כי יש שב”ר... אור שבעת הימים קודש הקדשים האלקי האר”י זצוק”ל ה”ה, אשר דבריו הקדושים נתנו לכתוב גרסאות מוחלפות...”. רבי אשר מציין כי הגהותיו נדפסו על-פי הספרים עץ החיים, מחברת הקודש ופרי עץ חיים של רבינו חיים וויטאל, ספר היחודים לאר”י וסידור של ר' שבתי מראשקוב (שהיה באותו זמן בכת”י ונדפס לאחר מכן בקארעץ תקנ”ד). בהמשך מופיע ”זאת לדעת” עם הסבר כי הגהותיו של רבי אשר עצמו מופיעים בסוגריים ”נרשמים משני צדדים בשושנים קטנים ובחצי לבנה...”. המו”ל רבי אשר הרה”ק רבי אשר מרגליות, בן רבי שלמה זלמן מרגליות ממעז'יבוז', מגדולי מקובלי הקלויז המקודש בבראדי, תלמיד מובהק לרבו הגאון הקדוש רבי חיים צאנזער מבראד, כפי המצוין גם בהקדמת רבי אשר בסידור זה: ”היה לי אילן גדול לסמוך עליו מ”ו [מורי ורבי] הרב המאה”ג המפורסם המקובל האלקי מוהר”ר חיים צאנזר ז”ל מבראד, אשר גדולה שימושי ויצקי מים על ידו בפרט בלימוד החכמה הנוראה האמתית הזאת [תורת הקבלה]... רב חילו בהגהות אשר יודפסו בסדור הקדוש הזה... המתנצל והמתאבק בעפר רגלי חכמים וחסידים, אשר יחוד השם מעידים. הקטון אשר באא”מ הרבני המנוח מוהר”ר שלמה זלמן זללה”ה מרגליות ממעזיבז יע”א”. הסכמות הסידור מעוטר בהסכמות של גדולי התורה והחסידות באותו זמן: ~ האדמו”ר רבי ”הק' ישכר דוב מגזע צבי מק”ק זלאטשוב” - מצדיקי תנועת החסידות בדור השלישי, בעל מחבר 'מבשר צדק' ו'בת עיני'. ~ רבני בראדי וחכמי הקלויז בעיר (כאמור, מקום מושבו של המו”ל רבי אשר). ~ האדמו”ר רבי ”הק' אברהם משה... מפשעוורסק” - מצדיקי תנועת החסידות בדור הרביעי, תלמיד המגיד והרבי רבי אלימלך מליז'ענסק. ~ ועוד. הסידור של תלמידי הבעש”ט גדולי החסידות תלמידי הבעל שם טוב הקדוש החשיבו מאד סידור זה והקפידו להתפלל מתוכו. בספר אמרי פנחס השלם (ח”א עמ' רכ”ג-רכ”ד) בשם רבי יעקב שמשון בן הרה”ק רבי פנחס מקוריץ: ”על כן אין להתפלל כי אם בנוסח האריז”ל דפוס לבוב או בסידורו של רבי שבתי, ולא בנוסחאות האחרות שבסידורים החדשים”. ובהמשך שם: ”הסידורים שלהם היה סידור האריז”ל דפוס לבוב ולא רצו להתפלל בסידור אחר כי גם הרב ז”ל [היינו הרה”ק רבי פנחס מקוריץ] התפלל בסידור הנ”ל והיה חשוב מאוד אצלו...”. הדפוס ”נדפס פה ק”ק לבוב... בדפוס הרבני מוהר”ר יהודה שלמה... הנקרא מאז ומקדם ר' שלמה יארוש ועכשיו נקרא ר' שלמה רפאפורט...”. לעמברג תקמ”ח – 1787. דפוס זה נחשב לאחד מהדפוסים החשובים בתולדות החסידות ונדפסו בו ספרי חסידות רבים ובראשם היהלום שבכתר ספרי החסידות המהדורה ראשונה של ספה”ק נועם אלימלך שנדפס בדפוס זה באותה שנה. ביבליוגרפיה סטפנסקי ספרי יסוד, 425; סטפנסקי ספרי חסידות, 414. העדות ”והנה נא ידעתי בבירור כי רבינו הקדוש מוה”ר צבי הירש זלה”ה מזידיטשוב ותלמידיו אחריו לא היה הליכתם ודרכם בקודש על פי סידור מה”ר יעקב קאפל ז”ל כלל, כי אם על פי משנת חסידים וסידור ר' אשר ז”ל, וכל מעיינם בם הי' דייקא...” . שו”ת אבני צדק (לרבינו הייטב לב) או”ח סוף סי' פ”ה סידור זה הגיע לידינו מהגאון החסיד רבי יוסף מרדכי אייכנשטיין שליט”א בן הגה”צ רבי יצחק אייזיק זצ”ל אב”ד קיוויאשד, אשר קיבלו בשנת תשכ”ו מהרה”ח רבי חיים שנייבלג ע”ה אף הוא מנכדי מהרצ”ה מזידיטשוב (אשר עסק רבות בכתבי יד ובחפצי צדיקים ונודע כמומחה גדול בכתבי יד) והוא העיד בפניו כי ידוע לו מקור הסידור, אך אינו יכול לפרט וזאת אשר יכול לומר כי ידוע לו בבירור כי זהו סידורו הקדוש של זקנם הרה”ק מזידיטשויב וההגהות סביב הינם בכתב יד קדשו ובכתב יד רבותיו וחבריו.