בידספיריט | קדוש! הראשית חכמה של אדמו”ר

קדוש! הראשית חכמה של אדמו”ר הרה”ק רבי נפתלי הירצקא מראצפערט זי”ע בעצם חתימת יד קדשו המלאה! - ספר ראשית חכמה, מחשובי ספרי המוסר והיראה, בדפוס רבי אברהם יוסף מדפיס סג”ל, לעמברג, תרל”ז - 1877. פה; קמז דף. כתמים. הדבקות. מעט קרעים בשולי מס' דפים. מצב כללי טוב. בשער הספר עצם חתימת יד קודשו המלאה של הרה”ק מראצפערט ”הק' נפתלי הירצקא הלוי זילבערמאן , ניר באטיר יצ”ו” - רבינו נישא בזיוו”ש לרבנית צביה בתו של רבי צבי הירש ווייס מנירבאטור - רבי הערש נירבאטורער (חתן הרה”ק רבי שאול מקאליב, מהיכלא קדישא של הרה”ק רבי יצחק אייזיק מקאליב ומנהיג חבורת הקודש אשוואר הנודעת). ספר זה היה למראה עיני המומחה הנודע רבי שמעריל ציטראנענבוים שליט”א, אשר אישר כי זוהי אכן חתימת יד קדשו של רבינו. חתימות יד קודשו של רבינו הינם נדירות מאד וכמעט שאינם בנמצא ובמיוחד חתימת יד קדשו המלאה! בנוסף חותמת נכדו הגאון רבי חיים צוקער אב”ד האלאס ובערעגסאז הי”ד (תר”מ - תש”ד), בן רבי אליעזר אב”ד בערעגסאז וחתן רבי יעקב פרץ זילברמן אב”ד האדאס, בנו של הרה”ק רבי נפתלי הירצקא מראצפערט. בעל מחבר 'טל חיים'. בנוסף רישום בכת”י: ”קבלתי מהגאון מהאלאס שליט”א” ורישום נוסף על שייכות הספר לרבי חיים עהרנרייך - בן הרה”ק רבי שלמה זלמן משאמלויא. *** אדמו”ר הרה”ק רבי נפתלי הירצקא הלוי זילברמן - רבי הערצקעלע ראצפערטער  (תקפ”ה – תרנ”ח), מגדולי צדיקי החסידות בהונגריה ומחשובי תלמידיו של רבינו הקדוש ה”דברי חיים” מצאנז. נולד בשנת תקפ”ה בכפר בכפר פויטש שבמחוז סאבאלטש בהונגריה, לרבי יעקב פרץ (נו”נ בן אחר בן לרבינו הט”ז). רבינו קנה את תורתו אצל גדולי הדור הרה”ק מטאש רבי משולם פייש, רבי שמעלקא סעלישער, ה”מנוחת אשר” מטשענגער ורבי ישעיה בנעט מקאליב. רבינו הסתופף בצילם של גדולי החסידות בדורו, בהם אדמו”ר מהר”י מבעלזא, הרה”ק רבי צבי הירש מליסקא, ועוד. אולם בעיקר דבק בלב ונפש ברבו רבינו הקודש ה”דברי חיים” מצאנז, אשר בעצמו העריצו מאד, שלח אליו חסידים רבים מהונגריה להתברך מפיו והורה לו לנהוג באדמו”רות – שליחות שרבי הערצקעלע ביצע בענווה ופשטות מופלגת, כשהוא מחלק את כל כספי ה”פדיונות” לצדקה ומותיר עצמו בחוסר כל. לאחר ששימש ברבנות יאנאשי, מונה בשנת תר”מ לרבה של העיירה רצפרט, שם הנהיג את עדתו במשך שבע עשרה שנים והתפרסם במיוחד בזכות תפילותיו הנלהבות שהיו לשם דבר. דמותו הייתה אבן שואבת לחסידים מכל רחבי הונגריה, שראו בו בעל מופת ואיש פלא הממתיק גזירות בתפילתו. רבי הערצקעלע נסתלק לבית עולמו בערב יום הכיפורים, ט' בתשרי תרנ”ח, ומנוחתו כבוד ברצפרט באוהל שהפך למוקד עלייה לרגל. עד היום נחשב ציונו למקום מסוגל לישועות, ורבים מנכדיו וחסידיו עושים את הדרך לרצפרט מדי שנה כדי לשהות במחיצתו ביום הקדוש.