בידספיריט | מחשובי ספרי היסוד! סט שלם

מחשובי ספרי היסוד! סט שלם של המהדורה הראשונה של נודע ביהודה מהדורה קמא ומהדורה תניינא - פראג תקל”ו - תקע”א | 1776-1811 עותק תלמידי החת”ס - לפנינו ספר יסוד חשוב, נכס צאן ברזל של עולם ההלכה – סט שלם של ספרי השו”ת ”נודע ביהודה”, הכולל את שני חלקי 'מהדורה קמא' ושני חלקי 'מהדורה תניינא', כולם בדפוסי פראג המקוריים. חיבורו של רשכבה”ג רבינו יחזקאל סג”ל לנדא, רבה של פראג. סטפנסקי ספרי יסוד 309. א. מהדורה קמא - מהדורה ראשונה בחיי רבינו המחבר , ”אשר חברתי אני הצעיר יחזקאל הלוי לנדא יושב פה פראג...”. פראג תקל”ו - 1776. חלק ראשון - או”ח ויו”ד: [2], פו, [9] דף. חלק שני אהע”ז וחו”מ: [1], קנז דף. שער נפרד לחלק שני. הקדמה בחלק ראשון מאת המחבר במליצה וחריזה נאה. נזקי עש רבים לכל אורך הספר על השוליים הפנימיים והחיצוניים, עם פגיעות קלות בטקסט. כתמים. מצב כללי בינוני. ב. מהדורה תניינא - מהדורה ראשונה שיצאה לאור בנו וממלא מקומו של רבינו המחבר, הגאון רבי שמואל לנדא , אשר הוסיף קצת תשובות משלו. פראג, תקע”א - 1811. חלק ראשון - או”ח ויו”ד: [6], ב-קסא, קסג-קע דף. חלק שני אהע”ז וחו”מ: [1], קסט, קן-קנט, [1] דף. קרעים והדבקות בעיקר בשער ובדפי ההקדמות - עם פגיעות בטקסט. כתמים ובמס' מקומות כתמי עובש. ברובו מצב כללי טוב. כרוכים בכריכות חדשות נאות תואמות. בשער מהדורה קמא חתימת בעלות: ”הק' דוד בהמנוח כ”ה שמעון נ”ש...”. בדף פו הושלמה המילה ”פואה”. בשער מהדורה תנינא, חתימות תלמידי מרן החתם סופר: ~ חתימת תלמיד החתם סופר רבי יצחק אופלטקה: ”חנני ד' בזה בעד ארבעים גרוש, הצעיר יצחק מפראג” לאורך הספר מס' הגהות בכתב ידו. ~ רישום וחתימה של רבי אליעזר ברגמן ”... מהו' ר' דוד ווייזקאפף... ולי הק' אליעזר במוה' יוסף בנימין היידנהיים” . ככה”נ כוונתו לגאון רבי דוד ווייסקאפ אב”ד וואלערשטיין ונארדלינגען. רבי יצחק פראג אופלטקא (תקע”ט - תר”ס) מתלמידי החת”ס, התחנך בישיבתו הרמה בפרשבורג. בשנת תקצ”ח עלה לארץ ישראל בהמלצת רבו שם נישא לבתו של רבי ברוך עייאש ובהשפעת חותנו אימץ הרבה ממנהגי הספרדים בין היתר בכתב ידו אשר ניתן לראות בהגהותיו, היה מראשי כולל אונגרין ואף שימש כדיין בבית הדין של הכולל. רבי דוד וייסקאפף אב”ד וואלרשטיין (תקנ”ח - תרמ”ב), בן רבי יצחק זעליגמן. תלמיד מרן החתם סופר ורבי אברהם בינג אב”ד וירצבורג. כיהן ברבנות במס' ערים באשכנז. מצאצאיו: בניו רבי משה ווייסקאפף רב בפריז ורבי לאזי ווייסקאפף. חתניו רבי חיים נתנזון אב”ד וורעשען ומחכמי הקלויז בהמבורג בעהמח”ס עבודה תמה ורבי מרדכי מיכאל הכהן קאהן ממלא מקומו בקליינערדלינגן. ראה החת”ס ותלמידיו עמ' קו ואילך. רבי אליעזר ברגמן (תקנ”ט - תרי”ב) ממייסדי כולל הולנד ודויטשלנד (הו”ד בשם המוכר יותר), ומבוני היישוב הישן בירושלים. נולד בהיידנהיים שבבוואריה (גרמניה) לרב העיר רבי יוסף בנימין בן הרב אליעזר ברגמן. בהיותו בן שבע עשרה למד בחברותא עם בעל ה'ערוך לנר' ויחד עם רבי יצחק דב במברגר ורבי נתן אדלר (השני), לימים אב”ד לונדון, בישיבת וירצבורג המפורסמת תחת הנהגתו של רבי אברהם בינג רב המדינה. כל ימיו היה פעיל מאד במצוות ישוב ארץ ישראל ואף ערך בשנת תקפ”ח מסע בקרב ערי גרמניה לעורר על הנושא, בשנת תקצ”ה עלה לארץ ישראל והגיע לצידון. שאיפתו הגדולה הייתה להקים קהילה ליוצאי גרמניה במקום, אך משום מה כעבור ארבעה חודשים עבר לירושלים, בהמשך התמנה לשד”ר כולל הו”ד (הולנד דייטשלנד) ונסע מספר פעמים בשל כך למערב אירופה. על ביקורו בבית אנשיל רוטשילד בפרנקפורט סופר ע”י עד ראיה ”כאשר אך באה השמועה כי רבי אליעזר ברגמן בא מירושלים דרך מיינץ לפרנקפורט, נועדו פרנסי ונכבדי הקהלה לצאת לקראתו במרכבות ובסוסים לקבל פניו כחצי שעה מחוץ לעיר, והביאוהו בכבוד גדול אל בית אחד מעשירי הקהלה”. מעבר להיותו עסקן וסוחר אריגים, היה הרב ברגמן למדן מופלג ומאות גיליונות חידושי תורה שכתב מצויים בידי צאצאיו. הוא התכתב בענייני הלכה עם רבים מגדולי דורו, כמו ה'כתב סופר' רבי ישראל משקלוב - אותו הוא מכנה בתארים מופלגים בספרו 'בהר יראה', ידידו בהנהגת כולל הו”ד רבי יהוסף שוורץ ועוד. בנוסף היה חבר במועצה הגדולה שהוקמה על ידי הרב משה מגיד, מנהיג עדת האשכנזים בירושלים.