בידספיריט | עצם חתימת יד קדשו של

עצם חתימת יד קדשו של הרה”ק רבי אהרן משה מגזע צבי מבראד 4 פעמים! עותק אדמו”רי בית לעלוב: עמק ברכה לאבי השל”ה הק' - אמשטרדם תפ”ט | 1729 - ספר עמק ברכה, החיבור הנודע על הלכות תפילה וברכות, של רבי אברהם בן רבי שעפטיל הלוי עם הגהות והוספות בנו רבינו השל”ה הק'. במהדורה זו נוספו תוספות שונות הן מהרב המחבר, הן מאביו רבי שעפטיל והן מבנו רבינו ישעיה השל”ה הק', בחלקם נדפסו כאן לראשונה. כאן נדפסו כאן לראשונה חידושים על מסכת ברכות ”מחיבור הגדול שחיבר אא”ז בעל של”ה על הרב מרדכי”  - חיבור זה של השל”ה הק' נדפס אחר כך בשם בגדי ישע, אמשטרדם תקי”ז, על סדר מועד. מהדורה קדומה, יצאה לאור ע”י נין ונכד המחבר רבי אברהם דיין מפוזנן, בדפוס רבי הירץ לוי רופא, אמשטרדם, תפ”ט - 1729. [21], קסו דף. חסר השער השני. נקבי ונזקי עש רבים לכל אורך הספר. כתמים. השער משוקם קלות. מצב כללי בינוני. בשער הספר ו-3 מקומות נוספים עצם חתימת יד קדשו של האדמו”ר הראשון שהגיע לירושלים הרה”ק רבי אהרן משה מגזע צבי מבראד , וכן חותמות שלו לכל אורך הספר. בנוסף בדף המגן חתימות נדירות של חתנו הגדול רבי אלחנן דובער הכהן רפאפורט . כמו-כן ישנם חותמות של אדמו”רי בית לעלוב, הרה”ק רבי אלעזר מנחם האדמו”ר מלעלוב ”אלעזר מנחם בהר' מהו' משה זצלה”ה בעה”ק ירושלם ת”ו” וכן של בנו הק' רבי ”אלטר בהרה”צ הקדוש ר' אליעזר מנחם זצ”ל” , וסוג נוסף של חותמתו:  ”אברהם בצלאל נתן נטע בההצה”ק ר' אלעזר מנחם זצוקלה”ה בידרמאן בעיה”ק ירושלם תובב”א”. חתימה נוספת עתיקה שלא הצלחנו לפענח בראש השער: ”קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני, הק' מאיר....?”. *** אדמו”ר הרה”ק רבי אהרן משה מגזע צבי מבראד (תקל”ה - תר”ה), האדמו”ר הראשון שהתגורר בעיה”ק ירושלים. בן רבי שאול וחתן רבי מרדכי הורוויץ. נולד בעיר ברודי ובהמשך נמנה על חכמי הקלויז הנודע בעיר, עם התקרבותו לחסידות, הסתופף בצל ”החוזה מלובלין” וזכה למדרגת ”עיניים צופיות” כרבו, עד שהרה”ק מאפטא יעץ לו להתפלל שמדרגה זו תסתלק ממנו כדי שיוכל לקיים מצוות אהבת ישראל כפשוטה. לצד היותו תלמיד מובהק לחוזה, דבק גם ב”שרף” מסטרעליסק וב”אוהב ישראל” מאפטא, וקיים קשרי ידידות עמוקים עם הרה”ק מרוז'ין, שעמד עמו בקשר מכתבים הדוק בענייני חיזוק היישוב בארץ הקודש. בשנת תקצ”ט זכה רבי אהרן משה לעלות לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם עמד בראש עדת החסידים ובראשות כולל וואהלין. בשנת תר”א הקים בעיר את בית מדרשו, שהפך למוקד מרכזי של תורה, חסידות ועבודת השם עבור היישוב הישן. הוא נפטר בשנת תר”ה ונטמן במורדות הר הזיתים, סמוך לקבר זכריה הנביא. למרבה הצער, במהלך שנות השלטון הירדני בהר, הושחת אזור קבורתו ומצבתו פונתה, ועל כן מקום קבורתו המדויק אינו ידוע כיום בוודאות. אדמו”ר הרה”ק רבי אלעזר מנחם מענדל בידרמן מלעלוב (תקפ”ז – תרמ”ג) בנו וממלא מקומו של האדמו”ר רבי משה מלעלוב, ונכדו של מייסד השושלת רבי דוד מלעלוב. לאחר פטירת אביו זמן קצר לאחר עלייתם לארץ ישראל, קיבל עליו רבי אלעזר מנחם מנדל את עול ההנהגה והיה לאדמו”ר הראשון שביסס את חצר לעלוב בירושלים לאורך עשורים. רבינו נודע כפועל ישועות וכאישיות פלאית שזכתה להערצה עצומה לא רק בקרב החסידים, אלא גם בקרב הקהילות הפרושיות ובני כל העדות בירושלים. נהג ללכת מדי יום לכותל המערבי. כמו כן הלך רבות לקבר שמעון הצדיק. דמותו התאפיינה בענווה יתרה ובאהבת ישראל יוצאת דופן, ותחת הנהגתו הפכה חסידות לעלוב לחלק בלתי נפרד מנופה הרוחני של עיר הקודש. נטמן בהר הזיתים. האדמו”ר רבי אלתר אברהם בצלאל נתן נטע בידרמן מלעלוב (תרכ”ב - תרצ”ג). בנו של האדמו”ר רבי אלעזר מנדל ואחיו של האדמו”ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב. חזר לפולין בזמן מלחמת העולם הראשונה והתיישב בסוסנוביץ', כונה בשם האדמו”ר מארץ ישראל. היה חתנו של בן דודו הרב בנימין יהודה לייב ברנשטיין.