בידספיריט | הספר שנדפס כסגולה להיפקד בזש”ק

הספר שנדפס כסגולה להיפקד בזש”ק ע”י חתן רבינו הק' מצאנז! דודאים בשדה - חסידות מהדורה ראשונה לעמברג תרי”ט | 1859 - ספר דודאים בשדה ”על חמשה חומשי תורה ורמזי ימים נוראים ושלש רגלים ואיזה ליקוטים ודרושים”, בדרך החסידות מאת הגה”ק רבי ראובן הלוי הורוויץ זצלה”ה אב”ד דק”ק דזארנאווצא. בהסכמת רבינו הקדוש מצאנז ”הדברי חיים” אשר חתנו הוציא לאור ספר זה (ראה להלן). מהדורה ראשונה בדפוס רבי אברהם יוסף מדפיס סג”ל, לעמברג, תרי”ט - 1859. סטפנסקי חסידות 131. [2], קמד דף. נקבי עש, כתמים, הדבקות ופגמים שונים אחרים, באחד הדפים פגיעה בטקסט. כריכה ישנה עם בלאי. מצב כללי טוב - בינוני. סגולה לזרע של קיימא ספר הובא לבית הדפוס על ידי נכדו של המחבר, האדמו”ר רבי אליעזר ירוחם ברון מקראקא זי”ע, שהיה חתנו של מרן ה”דברי חיים” מצאנז זי”ע. בהקדמה לספר שופך המו”ל את שיחו ומציין כי טרם נפקד בילדים, וכותב תחינה נרגשת כי בזכות הוצאת דברי תורתו של זקנו הקדוש לאור עולם ”ואולי יעמוד לו זכות זקנו להיבנות על ידו בזרע של קיימא אשר עד עתה נעדר ממני...”, ומסיים בתפילה במילים על ראשי תיבות שמו אליעזר ירוחם: ”אתפלל לפניך יוצרי עתירתי זכור רחמיך, יכמרו רחמיך וחסדיך, חניני מהר בזרע של קיימא, לאריכות ימים ושנים... ”. את שם הספר דודאים בשדה קבע רביה”ק מצאנז על שם הפסוק ”וימצא ראובן דודאים בשדה”. ברכת הצדיק פועלת: ואכן, דבריו עשו רושם בשמיים וכעבור שנים ספורות נפקד בבנו ממשיך דרכו, הרה”ק רבי מנחם מנדל מקראקא (תרל”ד - תש”ב), ובכך הפך הספר לקמע וסגולה בדוקה בקרב חסידים להיפקד בדבר ישועה ורחמים. מעניין לציין כי הבן שנולד בזכות הסגולה, רבי מנחם מנדל, הוא זה שהדפיס לימים את המהדורה השנייה של הספר בשנת תרנ”ז, כעדות חיה לנס הגלוי של אביו המו”ל הראשון. בשער חתימת ידו וחותמת של הגאון רבי ”יעקב הכהן וויזענפעלד מאפטא”, ובגב השער חידוש ארוך בכתב ידו. הגאון רבי יעקב הכהן וויזענפעלד (נפטר תרפ”ו). רבה של זאקליקוב (פלך לובלין) נולד באפטא. רוב שנותיו עסק במסחר והיה גביר גדול, אך בשלב מסוים, היות ועשה תורתו קבע ומסחרו ארעי, מעלו פועליו בתפקידם ולכך נאלץ לחסל את עסקיו, ורק אז בהיותו כבר בן חמישים נאלץ להסכים להצעת הרבנות בזאקליקוב תפקיד בו החזיק משך 25 שנה. מסופר כי ביום בו הוכתר לרב בעיר, פרץ רבינו בבכי תמרורים על שנאלץ לקבל את עול הרבנות אשר תפגע בשעות לימודיו בתורת ה'. בספרייתו היו אלפי ספרים. מחידושיו שרדו רק הגהותיו על גליונות כמה ספרים רק מעט נדפסו (ראה קובץ עץ חיים - באבוב, ובשו”ת שערי דעה). חותמות נוספות של חתנו: ”הרב טוביה גוטמן הכהן רפופורט רב חופ”ק טורונטו” - כיהן כרב בטורונטו-קנדה. *** המחבר, הרה”ק רבי ראובן הלוי הורוביץ מז'רנובצה (תקי”ד - תק”ץ), בן רבי יעקב חיים בלוי אב”ד נאביפולי. תלמיד רבי יהונתן אייבשיץ והרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג. הסתופף בצילו של הרה”ק הרבי רבי אלימלך מליז'ענסק וכן בצל הרה”ק החוזה מלובלין שאמר עליו כי הוא נשמת ”רב המנונא סבא” ושהוא ה”שלישי מהל”ו צדיקים נסתרים שבדור”. הרה”ק מאפטא התבטא עליו שהוא ”קדוש עליון נורא” ו”פיו הקדוש סגור ומסוגר בשנים עשר מנעולים”. רבינו כיהן ברבנות הערים גוטיין בגרניה, נאוויפולי וזארנאווצא - עיר שרבו ה'חוזה' העיד עליה שהיא ”כולה כהנים”. לאחר פטירת רבו החל לנהוג באדמו”רות ורבים שיחרו לפתחו. זכותו תגן עלינו.