בידספיריט | שכיית חמדה יקרת ערך! מאות

שכיית חמדה יקרת ערך! מאות הגהות בכתי”ק גאוני איטליה רבי שניאור אבן דנן ורבי פנחס חי ענו על גיליונות סט שלם ונדיר של ספר היסוד רב אלפס - מהדורה ראשונה של שלטי הגיבורים סביוניטה שי”ד - שט”ו | 1554-1555 - תגלית נאדרת בקודש, בת למעלה מ-250 שנה! מאות רבות של הגהות!!! על רב אלפס - הרי”ף, בכתב יד קדשם של הגאון רבי שניאור אבן דנאן מגדולי רבני ונציה בראשית שנות הת' והגאון רבי פינחס חי עניו - מבחירי תלמידיו של הגאון רבי יצחק למפרונטי ”הפחד יצחק” זי”ע. סט שלם ויקר המציאות מאד של רב אלפס - הרי”ף מהדורת יסוד חשובה ”הלכות רב אלפס... עם כל הנמצא בספרי האלפסי שנדפסו לפניו... והוספנו... המחלוקות אשר לבעלי התוספות ומיימון [הרמב”ם] וסמ”ג וטור ויתר מהפוסקים... עם הרב אלפסי ז”ל עם איזה דינים וקושיות ותירוצים וחידושי רבינו ישעיה אחרון ז”ל הנקראים בשם שלטי הגבורים, ובכל שלשה חלקי הספר... הוספנו על הראשונים השגות מי מהחכמים... כגון בעל העטור, הראב”ד, רבינו יונה, הרא”ש ז”ל... כל הנזכר הוליד והצמיח ... יהושע בועז מ[משפחת] ברוך יזיי”א [יראה זרע יאריך ימים אמן - רבינו בעל 'שלטי הגיבורים'] בכמ”ר שמעון זלה”ה...”. בדפוס טוביה פואה, סביונטה, בשערים: ”שנת ואל ש'ד'י' יתן לכם רחמים”, בקולופון: ”והיתה השלמתו בחדש אייר שנת שט”ו”. שי”ד- (שט”ו) 1554-1555. פירוט ביבליוגרפי (3 חלקים ב-6 כרכים) חלק א: [מסכת ברכות, הלכות קטנות וסדר מועד]. שי”ד. כרך ראשון: צח, צז-קע, [2], קעא-קפז דף. כרך שני: קפט-רכה, רכה-רכט, [1], רכז-רסז, רסה-תי דף. חלק ב: [סדר נשים ומסכת חולין]. שי”ד. כרך ראשון: [1], תב-תריט דף. כרך שני: תרכ-תשעח;  נד דף.  חלק ג: [סדר נזיקין]. שי”ד- (שט”ו). כרך ראשון: קנט דף. כרך שני: קס-שצח דף. בדף שצו, א: החרוזים שעל מצבת ר' יצחק אלפסי, מאת ר' משה אבן-עזרא. נד דף בסוף חלק ב' כוללים: ”אילו הם סימני [קיצור] כל הדינים הנמצאים ברב אלפס מצויינים מבאלפא [!] ביתא, מסודרים להלכות על סדר המיימוני”; וכן ”קיצור כל הדינים הנמצאים במרדכי מצויינים באלפא ביתא מסודרים להלכות על סדר המיימוני” - נקרא בשער ”חקור דינים”. כתמים ומעט קרעים בשולי הדפים (בחלקם עם פגיעות קלות במס' הגהות). מעט נזקי עש. הדבקות בודדות ופגמים קלים אחרים. כריכות תואמות עם שדרות עור. מצב כללי טוב. בשערים חתימות יד קדשו של הגאון רבי ”פנחס חי ענו ואחיו יצ”ו”, וכן חתימות רבי ”שניאור ן' דנן”. לאורך הספר על גבי שולי הדפים בצידי הגליונות, מאות!!! הגהות, תיקונים ועוד, חלקן ארוכות, בכתב יד קדשם של רבי שניאור אבן דנן ורבי פנחס חי ענו. אשרי מי שיזכה להוציא לאור חידושים יקרים מפנינים אלו ולהאיר בהם את עולם התורה וההלכה. *** רבי שניאור אבן דנאן זצ”ל, מחשובי רבני ונציה בראשית שנות הת' (המאה ה-17). בן רבי אברהם אבן דנאן. מוצא משפחתו ממרוקו ממשפחה ידועה ברבניה וגדוליה במרוקו ומאוחר יותר באיטליה, דבר הניכר בכתב ידו המשלב בין הכתב הספרדי-מרוקאי לכתב האיטלקי המקומי. הוא נודע כעמיתו וריעו של הגאון רבי שמואל אבוהב בעל ה”דבר שמואל”, שהרבה להיוועץ בו בהלכה והתייחס אליו בביטויים נדירים של הערצה והתבטלות. מלבד תשובותיו ההלכתיות, חיבר גם ”סדר וידוי לחולה” בלשון זהב שנדפס בספר ”דקדוקה של נפש” (ויניציאה תמ”ה), וחידושי תורה נוספים פרי עטו נדפסו מכתבי יד בדורות האחרונים. במישור הציבורי, היה רבי שניאור מדמויות המפתח במאבק נגד תנועת השבתאות. בשנת תכ”ח חתם לצד הרמ”ז - רבינו משה זכות ורבי שמואל אבוהב על הכרוז ”זכרון לבני ישראל” נגד נתן העזתי וכת תלמידיו. הוא נמנה עם הרכב ”שבעה רועים” – גדולי החכמים שחקרו את נתן העזתי בונציה וקיבלו ממנו התחייבות בכתב לציית לדברי חכמים. סמכותו התורנית ותקיפותו במערכה זו קיבעו את מעמדו כאחד ממנהיגיה הבולטים של יהדות איטליה בתקופה סוערת זו. ראה עוד: קובץ בית אהרן וישראל גליון מד. *** הגאון רבי פינחס חי עניו (ה'תנ”ג-ה'תקכ”ח), רב ואב”ד פירארה מהחשובות שבקהילות איטליה. בן רבי מנחם מ”משפחת הענווים” - אחת מארבע משפחות אצולת ירושלים שהוגלו על ידי טיטוס לרומא בזמן חורבן בית שני (71 לספירה), והפכו למנהיגות המשפיעות ביותר ביהדות איטליה. חתנו של הרב והרופא הנודע רבי יעקב צהלון. תלמיד מובהק של רבי יצחק למפרונטי - אשר ביצירתו המונומנטלית ”פחד יצחק” מביא תשובות רבות ועוד משמו של תלמידו זה. עדות מופלאה לגאונותו מצויה בשליחותו, לצד שני תלמידים נוספים, אל הראשון לציון רבי אברהם יצחקי, אשר התפעל מעומק ידיעותיו והכתירו בתואר 'חבר' בהיותו בן טו”ב (17 ויש אומרים שהיה אז בן 19) שנים בלבד! התחיל לכתוב חידושי תורה בגיל צעיר מאד, הראשון המתועד בהם בהיותו בן שמונה שנים בלבד! מדברי תורתו נדפס החיבור 'תוספת ביכורי קציר' (ויניציאה תע”ה), על ניגון בזמן ברכת כהנים ”להוכיח דמנהג וותיקין מבטל הלכה”. עיקר תורתו נשתמרה בחיבורו המרכזי 'גבעת פנחס', הכולל עשרה חלקים של שאלות ותשובות, אשר נותר בכתב יד עד היום. רבינו החיד”א כותב עליו בשם הגדולים (מערכת ספרים ערך גבעת פינחס): ”גבעת פינחס - שו”ת עשרה חלקים כ”י למ' פנחס עניו א' מרבני פירארה והיה מפולפל מאד. ובשנת תקט”ו זכיתי ליהנות איזה ימים מתורתו כי נשאתי ונתתי עם הרב ז”ל בהיותי שם בשליחות מצוה בימי נעורי”. כמו”כ מזכירו רבינו החיד”א בספריו פעמים מספר. רבי חננאל ניפי (החכם ח”ן - מרבני איטליה בדור שאחריו) כותב אודותיו (תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליה עמ' 296): ”והיה עניו מאד כשמו. ומימיו לא החרים שום אדם, אעפ”י שהיה מ”ץ ור”מ שנים רבות. ולא היה משתמש בשמות הקודש לכתוב קמיעין וסגולות... ועלה השמים זקן ושבע ימים... וכשהוליכו לקברו נראו בו סימנים טובים שהיה בן העולם הבא, זיע”א”. ראה עוד במאמרו המצוין של פרופ' ר' יעקב שמואל שפיגל - מוריה שפא-שפד, עמ' לט ואילך.