בידספיריט | ”שיקרו דבריי בעיניו... אשר לא

”שיקרו דבריי בעיניו... אשר לא פללתי” מכתב כולו בכתב ידו וחתימתו של מרן הגאון רבי חיים ברלין אל הגאון רבי יוסף צבי הלוי אב”ד יפו - ירושלים תרע”ב | 1912 - ”ולו חשבתי כן מראש, אולי הייתי טורח ביותר” - מכתב מרתק, עם ביטויי ענוה מופלגים - מאת מרן הגאון רבי חיים ברלין זלה”ה אב”ד ור”מ וואלוז'ין - ממוען אל הגאון רבי יוסף צבי הלוי אב”ד יפו - בנוגע לספרו טיב קידושין - ירושלים תרע”ב | 1912. במכתבו מודה הרב ברלין לרבי יוסף צבי על משלוח ספרו טיב קידושין (ספר פולמוס על פרשיית ”רות הג'ורג'ית”). בסוף הספר הדפיס רבי יוסף צבי מכתב תורני אשר שלח לו מרן רבי חיים ברלין. על הדפסה זו, כותב לו מרן ברוב ענוותנותו ”אכפול הודאתי, בעד שיקרו דברי בעיניו, להעלותם בדפוס, בגמר ספרו, את אשר לא פללתי, ולא עלה על לבי. ולו חשבתי כן מראש, אולי הייתי טורח ביותר, לשבצם ולהטעימם לפני קוראיהם, יותר, מאופן שנכתבו שלא על מנת כן... אמנם מה שעשה עשוי, ואם עלה לא ירדו, אחרי שמצא אותם כתר”ה שי', שראויים להיות המזבח מקבלם...”.  בסוף המכתב חורז רבינו את ברכתו: ”ואלף עולות יעלה שלומו, לראות טוב בעולמו, ובהרמת קרן ישראל עמו, כנפש מכבדו ומרוממו” יש לזכור, כי המכתב נכתב בשנת תרע”ב, שנה אחת לפני פטירתו של מרן זלה”ה. תקופת השיא בחייו של רבינו אשר שימש באותה עת כרבה הלא רשמי של ירושלים, אחרי הכהונות הרמות במוסקבה וואלוז'ין! גלויית דואר. כתובה משני צדיה. 9X14 ס”מ. קרעים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט, מצב טוב. *** הגאון רבי חיים ברלין (תקצ”ב–תרע”ג), בנו בכורו של מרן הנצי”ב מוולוז'ין, ממאורי התורה וההנהגה בדורו. כיהן ברבנות ואב”ד בקוברין, מוסקבה ויאלטה, ונודע כלוחם נחוש על שמירת הדת מול גזרות רוחניות ברוסיה. לאחר פטירת אביו שימש לזמן קצר כראש ישיבת וולוז'ין. בהמשך עלה לארץ ישראל, וכאשר נפטר הגאון רבי שמואל סלאנט נתמנה לרבה האשכנזי של ירושלים – אף שסירב לקבל את התפקיד באופן רשמי. עמד בראש ישיבת עץ חיים והיה מעמודי התווך של היישוב הישן בירושלים. נודע בענוותנותו, דרכי השלום ופסקיו השקולים, והותיר חותם עמוק על בני דורו ועל תולדות ההנהגה התורנית בארץ ישראל. נפטר בי”ג בתשרי תרע”ג ונטמן בהר הזיתים.