בידספיריט | סט חלקי של המהדורה הראשונה
סט חלקי של המהדורה הראשונה של ספר ערוך השלחן שנדפסה בחיי המחבר - ווארשא / פיעטרקוב - תרמ”ד - תרס”ח | 1884-1908 - ספר ערוך השולחן, חיבורו המונומנטלי של הגאון רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב”ד נובהרדוק, נכתב לפי סדר סימני השולחן ערוך על ארבעת חלקיו (לא יצא לאור בשלמות עד ימינו). ”בו יבואר כל הדינים וההלכות הכתובים בשולחן ערוך... עם כל הדינים המפוזרים בספרי האחרונים. וכל דין ודין בארתי במקומו בטעמו בעזרת השם יתברך, על פי הצעות וראיות מגדולי הפוסקים. והכל בלשון צח וקל, ובסדר נכון, כאשר תחזינה מישרים הלומד בפנים הספר...”. הספר נחשב לאחד מספרי היסוד בפסיקת ההלכה עד ימינו, סטפנסקי ספרי יסוד עמ' 119. לפנינו סט חלקי הכולל: 1. כרך עם חמשת חלקי חושן משפט , הראשון שנדפס ביצירה חשובה זו - מהדורה ראשונה ווארשא תרמ”ד - 1884: חלק [א]: סי' א - לח. [2], 6, 84 עמ'; חלק [ב]: סי' לט - עד. 120 עמ'; חלק [ג]: סי' עה - צו. 86 עמ'; חלק ד: סי' צז - קלב. 106 עמ'; חלק ה: סי' קלג-קפח. 146 עמ'. השער של חלק ראשון וההקדמה חסרים והושלמו בכתב יד אומנותי בתוספת ביוגרפיה קצרה של המחבר (כל החסר הושלם מלבד הדף שכולל את מאמר 'כבוד מלך' - על יחס היהודים למלך ולמדינה). 2. על הלכות נדה ומקוואות - מהדורה ראשונה ווארשא תרס”ד - 1904. [1], צו דף. פגם בשער וקרע עם פגיעה בטקסט בדף האחרון. בשער רישום בכתב יד: ” הספר קניתי מידי הגאון המחבר אדר תרס”ו, יעקב לעוויצקי”. כרוך עם חלק אורח חיים על הלכות פסח - מהדורה ראשונה פיעטרקוב תרס”ז - 1907. חסר שער ופגמים נוספים עם פגיעות בטקסט במס' דפים. בסופו מפתחות הספר בכתב יד. 3. על הלכות גיטין - מהדורה ראשונה פיעטרקוב תרס”ה - 1904. קמה דף. על הלכות מיאון ויבום וחליצה וסדר החליצה וסוטה ואונס ומפתה ומוציא ש”ר [שם רע] - מהדורה ראשונה פיעטרקוב תרס”ו - 1905. סג דף. 4. על אורח חיים הלכות שבת עירובין ראש חודש - מהדורה ראשונה ווארשא תרס”ח - 1908. רעב דף. גליון ראשון מנותק. כריכה מנותקת. נקבי עש רבים. 5. על הלכות שחיטה וטריפות [שער נפרד לכל חלק] - מהדורה שניה ווארשא תרס”א - 1901. [1], מג; [1], פג דף. מצבים משתנים, פגמים שונים. כריכות לא תואמות. מצב כללי טוב - בינוני. המחבר, פוסק הדור מרן רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (תקפ”ט - תרס”ח) אב”ד נובהרדוק, מחבר סדרת הספרים ערוך השולחן ומגדולי הפוסקים באירופה. למד אצל רבי אליהו גולדברג אב”ד בוברויסק, וכן למד שנתיים בישיבת וולוז'ין מפיו של רבי איצל'ה מוולוז'ין. נלקח כחתן לבתו של ר' יעקב ברלין (אביו של הנצי”ב מוולוז'ין). כשנה לאחר נישואיו שב לעיר מולדתו בוברויסק, ושימש כר”מ בישיבה המקומית וכדיין בבית דינו של הרב גולדברג. בשנת ה'תרכ”ה, עלה לכהן פאר כאב”ד נובוזיבקוב שברוסיה, שהייתה עיירה חסידית. באותה תקופה הוציא את ספרו ”אור לישרים” ובהסכמות לספר שם בהבלטה את הסכמותיהם של ר' אהרון ור' מנחם נחום מצ'רנוביל שהיו אדמור”ים חסידיים. בשנת ה'תרמ”ג (1874 לערך), בגיל 45, עבר לנובהרדוק שם שימש כרב העיר במשך 34 שנה. התפרסם בעיקר בשל ספרו ”ערוך השולחן” ספר יסוד בפסיקת ההלכה. הוא היה ידוע כ”גדול המסמיכים” בשל המספר הרב של רבנים שהסמיך, ובפרט אלו מהם שהפכו לגדולי תורה ידועים. בין הרבנים הידועים שהסמיך, רבי איסר זלמן מלצר, הראי”ה קוק, רבי יחזקאל אברמסקי, רבי שלמה יוסף זוין, רבי יוסף אליהו הנקין ורבי יוסף שלמה כהנמן. היה ידוע כגאון מופלא אשר כל רז לא אניס ליה והיה בקי בשני התלמודים עם הראשונים בע”פ, מדי שבוע היה נכנס רבינו אל ישיבתו של רבי יוסף יוז'ל מנובהרדוק לשחוח בדברי תורה עם הבחורים והיה מצטט ראשונים כלשונם ממש. מקובל כי את הספר ערוך השלחן חיבר רבינו בעת ישיבתו בבית הדין כאשר מוחו הכביר משמש בשני תפקידים כאחת.