בידספיריט | ”הישיבה הלובלינית הולכת ונבנית” מכתב

”הישיבה הלובלינית הולכת ונבנית” מכתב היסטורי בכת”י וחתימת מהר”ם שפירא מלובלין עם תכניות בניית ישיבתו המפורסמת בלובלין - פיעטרקוב תרפ”ד | 1924 - ”גדול יהי' כבוד הבית ויתקדש שם שמים על ידו” מכתב היסטורי מעניין, כולו בכתב יד קדשו וחתימתו של הגאון הגדול רבי מאיר שפירא מלובלין, הכוללת פרטים מעניינים על תכניותיו המרשימות להקמת ישיבת חכמי לובלין הנודעת לשם ולתהילה. מכתבו של רבינו ממוען אל  ”כבוד ידידי הרב הצדיק הגדול בתורה וביראה וכו' כש”ת [כבוד שם תפארתו] מו”ה ר' שלו' שליט”א האב”ד דקה”י [דקהל יראים] בקעלין יצ”ו” - ה”ה האדמו”ר הרה”ק רבי שלום משאץ בעת היותו אב”ד 'קהל יראים אנשי גליציה' בעיר קעלין שבגרמניה משנת תר”פ. ההיכרות ביניהם היתה כמובן בעיר שאץ שהיתה עיר הולדתו של רבינו. המכתב הוא מחורף שנת תרפ”ד - כפי שניתן לראות מחותמת הדואר - שש שנים לפני חנוכת הישיבה בשנת תר”ץ!. במכתבו מפרט רבינו את חזונו הגדול, כפי שראה בעיניו כבר אז, תכניות בנייני הישיבה, מהם עולה כי התכנית המקורית היתה לבנות שלשה בניינים שונים לתועלת הישיבה, כך גם ניתן לראות על התקציב המוגדל שהיה בהערכה להגשמת חלומו של רבינו: ” הישיבה הלובלינית הולכת ונבנית, תכנית העבודה מעובד על שלשה בנינים, בנין אחד ערוך בעד הלימודים... בנין שני ערוך בעד התלמידים ללינה... בנין שלישי הוא חדרי האוכל, ומקואות ומקומות הרחצה וכדומה, העת הזאת אנו עומדים באמצע הבנין הראשון ונקוה לגמרו בקרוב - היינו להכניסו תחת הגג ובתחילת הקיץ נגמרנו, כל הבנין הראשון יעלה 58,000 דאלארים, שלשת הבנין 250,000 דולרים [!!!] בערך, גדול יהי' כבוד הבית ויתקדש שם שמים על ידו. ומי יתן וחפץ ה' בידנו יצלח”. בלנק רשמי של רבינו מעת שבתו כרב בפיעטרקוב וכ'ציר הסיים'. 20.5X28 ס”מ. סימני קיפול, חורים, פגמים וכתמים קלים, מצב כללי טוב מאד. הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין (תרמ”ז–תרצ”ד), מגדולי הרבנים והמחנכים בדור שלפני השואה. נולד בשאץ לאביו רבי יעקב שמשון. התפרסם כעילוי בגיל צעיר, וכבר בצעירותו מונה לרב בערים גלינא, סנוק, פיעטרקוב ולבסוף בלובלין. בשנת תר”ץ ייסד את ישיבת ”חכמי לובלין” – מוסד תורני מהפכני, שנודע בהיקף לימודו, בספרייתו המרשימה ובשאיפתו להעמיד תלמידי חכמים ברמה הגבוהה ביותר. רעיון הדגל שלו – הדף היומי, שהגה בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בשנת תרפ”ג – הפך למסורת עולמית של לימוד יומי אחיד בכל תפוצות ישראל. כיהן כנשיא אגודת ישראל בפולין וכנציגה בבית הנבחרים (הסיים), שם פעל למען זכויות היהודים וחיזוק מוסדות התורה. נפטר בדמי ימיו, אך הותיר חותם בעולם התורה והחינוך. האדמו”ר רבי שלום מוסקוביץ משאץ (תרל”ח – תשי”ח) מגזע המגיד מזלוטשוב. היה גדול בתורה בנגלה, בהלכה ובנסתר, בצעירותו נסמך על ידי המהרש”ם מבראזען שהפליג מאד בשבחו, חיבר גם ספרים בהלכה. בשנת תר”צ עבר ללונדון, התפרסם כאדמו”ר משאץ ונודע כפועל ישועות. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו ויקבל עליו להתחזק במצוות וידליק נרות. קברו נעשה תל תלפיות, עוד ביקש בצוואתו שלא יכתבו על המצבה תארים מופלגים ובפרט שהתואר ”צדיק” לא יופיע בה.