בידספיריט | מלאכי רחמים! סליחות בנוסח חב”ד

מלאכי רחמים! סליחות בנוסח חב”ד בו שפך לבו בתפילתו המקובל הק' רבי יוסף וולטוך - עם חתי”ק וקוויטלאך מרגשים ומרתקים - סליחות ע”פ מנהג חב”ד - הוצאה שלישית עם הוספות - מרכז לענייני חינוך - כפר חב”ד תשט”ו | 1955. הסליחות בו העתיר המקובל רבי יוסף וולטוך זי”ע בתפילתו, על כל הפונים אליו והמחלים את פניו, בימי הרחמים של חודש אלול ותשרי, להיפקד בדבר ישועה ורחמים, לקראת השנה החדשה. בדף הפורזץ מופיעה חתימת יד קודשו של המקובל הפלאי ובעל המופת רבי יוסף וואלטוך זלה”ה ”ב”ה ע”ה יוסף וואלטוך מעיה”ק ירושלים תובב”א וכעת בת”א אוסישקין 12”. בין דפי הספר פזורים דפים רבים, עם שמות לתפילה בעצם כתי”ק של המקובל הק' וכן מכתבים אשר נשלחו אליו בבקשת רחמים לרפואה והצלחה. באחד הפתקים מזכיר רבינו את יום היארצייט של חברו המקובל הק' רבי יהודה פתילון החל ביום יד חשוון תשל”ה. וכן פדיון נפש, עבור הגאון הפוסק רבי יעקב משה חרל”פ זלה”ה ”פדיון נפש עבור הר”ר יעקב... בן מרים חרל”פ רב”ד שערי חסד ירושלים (ביום ג' קרח תש”א)” (פתק קרוע בחלקו). כמו כן מזכיר רבינו אישיות מסוימת אשר צריך לזכור לעשות לו טובה לתיקון נשמתו... מכתב מאיש אלמוני ”שתתפלל על חבר טוב שלי שקבל התקפת לב... אני מאמין שבעז”ה תפלתך תתקבל והוא יחלים במהרה...”. כריכה מקורית, נקבי עש, מצב בינוני-טוב. הצדיק המקובל הרב יוסף וולטוך מזלוטשוב בצעירותו התגורר בעיר העתיקה בירושלים ומידי יום היה נכנס בחשאי לישיבת המקובלים הידועה 'בית א-ל', התבונן במעשי המקובלים. מיעט בשינה הבין וקלט כל עניין במהירות מדהימה ונהג לרשום בכל ספר קבלה שסיים ללמוד 'מוגה'. מנהגו היה להשתטח על קברי צדיקים בכל הארץ וזכה לגילויים נפלאים ולהתגלות נשמות הצדיקים, אולם הקפיד לא לעלות לציון רשב”י במירון בל”ג בעומר עקב ריבוי האנשים. מסופר שבאחת מתפלותיו לקרוב קץ הגאולה זכה לראות את רחל אמנו עטופה בבגדים שחורים. נפגש ולמד עם צדיקים נסתרים, פעל ישועות, והוציא 'רוחות' שנדבקו באנשים. למרות ייסוריו הגדולים עבד את ה' בשמחה ובהתלהבות ולמבקשים את ברכתו איחל 'כל הישועות'!. בחודש אייר תשמ”ג אמר לתלמידו 'השבוע אי”ה אשבות בירושלים' ויצא עם שניים מתלמידיו להשתטח על ציוני הצדיקים בגליל. כאשר יצא ממירון אמר לתלמידיו כי אינו חש בטוב, לאחר שהמשיכו למערת האידרא התפלל שעה ארוכה ושוב אמר כי אינו חש בטוב וביקש לשתות סודה. השלושה הגיעו לצפת לקנות עבורו מי סודה וכאשר ר' יוסף סיים לברך על המשקה התעלף, הובהל לבית הרפואה בצפת והשיב את נשמתו ליוצרה.