בידספיריט | ”ובפרט במפונקי' הרכים והענוגי' כביתו

”ובפרט במפונקי' הרכים והענוגי' כביתו של רבינו ז”ל בכללותם” ביכל נדיר שחלקו לא נדפס עם תורת אדמו”ר הצמח צדק והמהרי”ל מיאנאוויטש - כתב-יד, קונטרס, שש עשרה עמודים, בהלכות נאמנות בשחיטה, העתקה מתשובת ה”צמח צדק” מליובאוויטש עוד בחיי חיותו – חלק גדול מהתשובה לא נדפס בתשובותיו – בסוף הקונטרס העתקת תשובה ממהרי”ל בעל ה”שארית יהודה” בהלכות יום הכפורים לגבי יולדת, ובו קטע גדול ומעניין מאד הנוגע להלכה למעשה, שנשמט מתשובתו המודפסת, ובו פסקי הלכה לא ידועים מאת אחיו בעל התניא בעניין שיעור אכילת פרס וקולות לגבי יולדת ביום כפור על אף שעברו יותר מז' ימים לאחר לידה, ובו עדות על אופיין של נכדותיו של בעל התניא: ”נשים צדקניות” מפונקות רכות וענוגות ”מביתו של רבינו ז”ל” - התשובה הארוכה בקונטרס שלפנינו נשלחה אל הגה”ח רבי יהודה ליב מו”ץ בבאבער. - התשובה עם פסק ההלכה הקצר, על השאלה שלפנינו, נדפסה בשו”ת ”צמח צדק”, יורה דעה סימן רמו. - התשובה הארוכה שנערכה לדפוס, עם כל הנימוקים, נדפסה שם בסימן ג. לפנינו קונטרס התשובה הארוכה כפי שנשלחה אל הרב השואל, ובה כל פרטי המעשה עם כל שמות הרבנים והשו”בים שהיו מעורבים בפרשה, כולל תאריכים ומקומות, ובו מידע רב ומעניין על כמה שו”בים, על מידת למדנותם, יראת השמים שלהם ונאמנותם וכו'. מהדברים עולה מידע פיקנטי על כל מיני סכסוכים ופוליטיקות קטנות בקהילות בכל הקשור לרבנים ושוחטים, פרטים שמטבע הדברים הושמטו בתשובה הנדפסת. בקיצור, קונטרס 'חי' מאד. מלבד כל זאת מבנה גוף התשובה עצמה שונה בכמה דברים מהנדפס, והנוסח שלפנינו נראה ארוך ומפורט יותר. *** בעמוד האחרון של הקונטרס שלפנינו ישנה העתקה של תשובה מאת המהרי”ל מיאנאוויטש בעל ”שארית יהודה” מתשרי תקע”ו. ההעתקה היא בכת”י המו”ץ המפורסם רבי ישכר בער מליובאוויטש. התשובה נדפסה בשו”ת ”שארית יהודה” (מהדורת ברוקלין תשס”ט), אורח חיים, סימן טו, עמ' קמב-קמה. אך בתשובה הנדפסת הושמט קטע גדול ומעניין מאד הנוגע לדינא, ובו כמה קולות לגבי צום של יולדת שיום הכפורים חל ביום השמיני ללידתה. מחמת חשיבות העניין הננו מביאים מספר שורות שרובן נשמטו בדפוס: ”...בדבר אשתך שילדה בצ”ג [=בצום גדליה], ויו”כ הוא יום ח', ושואל אולי יש אצלי קבלה בזה מרבינו ז”ל להקל, דלפי פסק הש”ע [=השלחן ערוך] אסורה לאכול אפי' רביעי'... והנה ע”ד שיעור פ' [חות] מככותבת שיער רבינו אחמו”ר [אולי: אחי מורי ורבי]  ז”ל... ושיעור השהיי' כמו ה' או ו' מינוטין (הוא כדא”פ [=כדי אכילת פרס] )... דרך כלל שמעתי מפי ק' של רבינו אמו”ר ז”ל נ”ע שצווני שלא להחמיר כ”כ בחולים בזה”ז שהם חלושי כח, ועפ”י הרוב יש להם מיחוש באברים הפנימי', ועכ”פ בפ' [חות] פחות מכשיעור ידעתי שהיה מקיל לכמה אנשי', והכל לפי הענין אם נ'[ראה] שהשעה צריכה לכך. וכך אני אומר (גם באשתך) שעם היות שהפוסקי' החמירו ביולדו' אחר ז' אפי' אמרה צריכה אני מחמת לידה... מאן מפיס האידנא לומר שצריכה מחמת לידה דוקא ולא מסבה אחרת, ובפרט במפונקי' הרכים והענוגי' כביתו של רבינו ז”ל בכללותם, וקרוב הדבר לבוא לידי סכנה ח”ו, ואפי' מחמת לידה גופא יכול להתהוות איזו סיבה שאינה כדרך היולדות דעלמא וד”ל. לזאת אין להחמיר כ”כ בפ'[חות] פחו'[ת] מכשיעור. ואף שידעתי נאמנה שבזה”ז רבו נשים צדקניות, ובפרט בביתו של רבינו ז”ל, שבודאי לא תאמר האשה בעצמה צריכה אני, מ”מ עליך לדקדק הרבה בכדי להקל להאכילה, ובפרט שיש בעירך רופא מומחה עליו תוכל לסמוך וככה תתנהג עם הרבנית תחי'... ”. הקונטרס שלפנינו הוא מגנזי אוצרותיו של הגה”ח רבי ישכר בער הלוי הורוויץ המו”ץ המפורסם מליובאוויטש בתקופת ה”צמח צדק”. ברשותו של רבי ישכר בער היו כתבי יד רבים של מהרי”ל מיאנוביץ וה”צמח צדק” מליובאוויטש, ועוד רבים מגדולי וגאוני חב”ד, ונשאר בעזבונו כתי”ק רבים וכן העתקות רבות שהעתיק לעצמו מכתי”ק שראה (הכרך השלם ממנו נלקח הקונטרס שלפנינו נמכר בעבר בבית המכירות ”קדם”, בשנת תשע”ז, מכירה 53 פריט 60, ועל פי דבריהם בקטלוג התיאור שנכתב על הכרך הכולל הוא ”פירוט חלקי” בלבד). סקירה זו עד כאן נרשמה ע”י החוקר הנודע לכתבי יד ובמיוחד לכתבי יד חב”דיים, הג”ר יוסף צבי לידר שי', מחוג מקורביו של הביבליוגרף הרה”ח יהושע ע”ה מונדשיין. החוקר החסידי הרה”ח רבי שמעון שווארץ שליט”א (שקונטרס זה במלואו על כל נספחיו היה למראה עיניו), כתב על ביכל זה: ”עד חצי עמוד א' בדף לח' נראה ככי”ק של בעמח”ס צמח צדק זצ”ל נבג”מ, אולם אינני מאשרו כי הרבה חיקו את דוגמת כתב הרביים, ועד סוף דף לח' כתיבת יד של הג”מ רבי יששכר בער הנ”ל”.