בידספיריט | נדיר במיוחד! ”ובפרט לאוהבי סלבודקה”

נדיר במיוחד! ”ובפרט לאוהבי סלבודקה” מכתב ארוך ומרתק כולו בכתב יד וחתימת הגאון רבי אברהם גרודז'ינסקי הי”ד - מכתב ארוך עם תוכן מרתק עמוס בדברי ידידות ומוסר נסתר כולו בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אברהם גרודזינסקי הי”ד, ממוען אל הגאון רבי ישראל זיסל דבורץ. בפתח מכתבו מסביר רבינו במוסר נסתר על אי כתיבת מכתבי תשובה לנמען ומציין כי בשל כך לקח את מכתביו מהשנה החולפת אל פישטאן משם נכתב מכתב זה, לשם עבר רבינו כדי לטפל במצב בריאותו. הגר”א כותב בין הדברים: ”אודות אי קבלך תשובה ממני, כאלו היו שערי תשובה פתוחים לפני להשיב לכל שואלי דבר, ובפרט לאוהבי סלבודקה כמוך... מה אומר לך אהובי, אם הייתי מאמין לתמימותך זה, מאד הייתי מצטער מדברים כאלה, אך להצלחתי אני אומר שרק לעורר באת – כנוסח הראוי לך – למען קבל איזה מכתב מאתנו...”. הגר”א מספר לרב דבורץ: ”בטח שמעת האסון הנורא שהביא ד' עלי, שמאז עד עתה לא אוכל למצוא מנוח...” ומוסיף ביקורת: ”הרשות לי לשאול מדוע לא כתבת לי דברי ניחומים...”, אולם מיד מלמד זכות וכותב: ”שמעתי מהגרבא”ש ששרוי בצער הנך, מאד אצטער ע”ז, ירפאהו השי”ת רפואה שלמה וקרובה בתוך שאר חולי ישראל.... ”. בסיום מכתבו מברך הגר”א: ”יעזרכם המרום לשבע עונג ונחת מצאצאיכם עונג רוחני וגשמי יחד...” וחותם בחתימת יד קדשו. ומוסיף עוד שורה עם דרישת שלום ”אחיך הר”י [רבי יצחק] דבורץ יחי' עם ב”ב ברב טוב”. מעבר לדף נוספו עוד שורות בכתב ידו הפותחות במילים: ”אחר קושי הכתיבה אתאמץ להשיב על שאלותיו בקצור ואת כבודו הסליחה על אי הסדר...”. הגר”א מציין אודות גליון 'אור הצפן' של תלמידי סלבודקה שאינו יוצא לאור רק מחוסר זמן ולא מחוסר ממון, מוסר ברכת מז”ט ”לאחיו מר זלמן ני' וגיסו על הולדת בן ובת להם, יתן ד' שהוריהם יגדלו אותם לתורה לחומע”ט [לחופה ומעשים טובים] ברב עושר וכל טוב... ”. ובסיום מבקש לדעת אודות גליון 'תבונה' שיצא ע”י הרב דבורץ. [1] דף, 27X22 ס”מ. סימני קיפול וחורי תיוק הפוגעים בכמה אותיות. הגאון רבי אברהם גרודז'ינסקי הי”ד (ה'תרמ”ב - כ”ב בתמוז ה'תש”ד) מרבני תנועת המוסר, נולד בוורשה לרבי יצחק גרודז'ינסקי. בגיל 17 נסע ללמוד בישיבת סלבודקה, והיה לאחד מתלמידיו של רבי נתן צבי פינקל ”הסבא”. בגיל 21 נשלח על ידי רבו לישיבת טעלז לסייע לראש הישיבה רבי אליעזר גורדון להנהיג את שיטת המוסר בישיבתו. בגיל 24, לאחר הצלחת המשימה, שב לסלבודקה וצורף להנהלת הישיבה, שם כיהן כמשגיח. בשנת תרע”א נשא לאשה את בת רבי דב צבי הלר, משגיח בישיבה והחברותא של הסבא מסלבודקה ומתלמידי הסבא מקלם. במלחמת העולם הראשונה, עת נדדה הישיבה ממקום למקום התגלה ברוב גדלו כמנהיג ומחנך הרגיש לסבל הזולת. בשנת תרפ”ה כשריחפה על בחורי הישיבה סכנת גיוס לצבא, נשלח על ידי הסבא מסלבודקה להקים את הישיבה בארץ ישראל יחד עם רבי יחזקאל סרנא. לאחר שהתבססה הישיבה חזר לסלובודקה. נחשב כמומחה בחכמת הנפש ובאמצעותה עיצב את אישיותם של תלמידיו. בתקופת מלחמת העולם השנייה, פעל רבות להצלת יהודים רבים ככל האפשר. נעקד על קידוש השם בשהותו בבית החולים, בעת אשר הוצתה האש ע”י הנאצים בגטו קובנה. אחיו רבי משה גרודזינסקי הי”ד משגיח ישיבת תורת חיים בוורשה עלה לארץ, ונרצח בפרעות תרפ”ט. ארבעה מילדיו נעקדו על קידוש ה' בשואה. בנו רבי יצחק זצ”ל מבני ברק הקים כולל אברכים ”תורת אברהם” ע”ש אביו הגדול ועמד בראשו. על חתניו נמנים גדולי התורה של הדור האחרון, רבי חיים קרייזווירט - ”העילוי מקראקא” ורבה של אנטוורפן, רבי שלמה וולבה - מגדולי תנועת המוסר בדורינו, ורבי ברוך רוזנברג - ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה.