בידספיריט | מקבץ נדיר ויקר ערך של


מקבץ נדיר ויקר ערך של 8 ספרי הגאון הפלאי רבי דוד הכהן מווילנא עם הקדשות המחבר לגאון רבי חיים ברלין - ירושלים תרל”ח - תרמ”ד | 1878-1884 - כרך עם מקבץ נדיר ומיוחד, שחלקו לא נראה עד כה במכירות פומביות, עם 8 מספרי הגאון הפלאי רבי דוד בן אהרן הכהן מווילנא, תושב עיה”ק ירושלים, אשר כתב את חיבוריו אלו בגאונות בלתי נתפסת של גימטריות של שנת ההדפסה של כל ספר. על 5 מתוך 8 הספרים הקדשות של המחבר לרבינו הגאון רבי חיים ברלין זצ”ל, על הראשונה עדיין מכונה רבינו ”אב”ד דק”ק מאסקיווא” כולל שני הגהות בכתי”ק של הגר”ח ברלין . הספרים כולם כרוכים בכריכה אחת מנותקת. כתמים, קרעים בשולי דפים, מעט פגמים אחרים. מצב כללי טוב. פירוט ביבליוגרפי: 1. ספר זכרון אחי זה לעיר דוד , לפ”ק [=תרל”ח]. ירושלם. בדפוס רבי יואל משה שאלאמאן. 80 עמודים. 2. ספר זכרון כבוד לעיר דוד , לפ”ק [=תרל”ט]. בדפוס רבי יואל משה שאלאמאן. 52 עמודים. 3. ספר עיר דוד. תר”מ . בדפוס רבי יואל משה שאלאמאן. [1], לו דפים. 4. ספר עיר דוד. תרמ”א . ירושלם. בדפוס רבי יצחק גאשצינני. מ דף. 5. ספר עיר דוד, תרמ”ב. כולל ח”ב משנת תרמ”א. ירושלם. [מוציא לאור לא ידוע]. [2], כג, יט דף. 6. ספר עיר דוד, חלק שני משנת תרמ”ב. ירושלם. בדפוס רבי יואל משה שאלאמאן. [2], 28 דף. 7. ספר עיר דוד ”לוח עם המולדות על שנת תרמ”ג”. ירושלם. בדפוס רבי יואל משה שאלאמאן. [תרמ”ג]. 8 עמ'. כולל בסופו עותק נוסף (לעיל 6) של חלק שני לשנת תרמ”ב שנדפס עמו במקור. 8. שנת ספר עיר דויד, ”ספר הפרטי... וזה חברתיו לשני צדיקים... זה יהיה זכר למשה [מונטיפיורי] אדונינו מלאך מושיע... ואביו יוסף אליהו מאנטיפיארו... זכר להמליץ רבי אליעזר בן מרדכי הלוי והוא הרב הגדול ד”ר לעווי ...”.  [ירושלם]. בדפוס רבי יואל משה שאלאמאן. תרמ”ד. 6, 20, [1] עמ'. המחבר רבי דוד הכהן (נולד בשנת תקצ”ו). עלה בגפו אל ארץ הקודש, כאן גם נישא והקים את ביתו. שקד על תלמודו מתוך הדחק ששרר באותם שנים בארץ, ומדבריו שהעלה על הכתב הדפיס את ספריו הרבים - כמעט בכל שנה הדפיס ספר. נודע בירושלים כ'בעל הפרטים' מכיון שבכל ספריו פרסם לוח פרטים שנת הוצאת הספר, שכללה פסוקים שמתאימים בגימטריא לשנה בפרט קטן ובפרט גדול. (ראו בהרחבה במאמרו הנפלא של החוקר ר' משה נחמני באתר עולם קטן https://olam-katan.co.il/archives/8514) בעל הספר הגאון רבי חיים ברלין מוואלוז'ין . שימש כרבה הראשי של מוסקבה, ועמד על מקום אביו כראש הישיבה המפורסמת ביותר בעולם, ישיבת וולוז'ין המכונה 'אם הישיבות'. בשנת תרס”ו עלה לירושלים, ולאחר פטירת רבי שמואל מסלנט הוכר בסמכותו וגדולתו התורנית כרבה של העדה האשכנזית בירושלים, למרות שסירב לקבלה באופן רשמי.