בידספיריט | כתב יד נדיר ומיוחד שלא

כתב יד נדיר ומיוחד שלא נדפס - נכתב ע”י גאון צעיר בן 16 שנים בלבד! ערוגת הבשם ח”א / קונטרס החסיד והמשכיל - צפת שנות התר”ס | 1900? - כתב יד נאה, מסודר ויוצא דופן ביופיו, עם דברי תורה, חידושים, פולמוס חסידים ומתנגדים, העתקות שאלות ותשובות ועוד. ערוגת הבש”ם בראש כתב היד שער החיבור תחת הכותר: ”ספר ערוגת הבש”ם ח”א, מלקט כל דעות הש”ס ופוסקים בסוגיות וענינים שונים ועליו נוסף המציין והמפרש בשם גלילי זהב המציין לעיין ופעמים מפרש מפרק ומתרץ עם נושאי כיליהם, דברי מנחם, פירוש מנחם, ותשובת מנחם, וידי מנחם, ולקוטי הדרת מנחם והגהו”ת. ...קונטרס מיוחד תשובה בעניין שו”ב במעלת תורה שבעל פה בשם קול מנחם... אשר חנני ה' עד שנת הששה עשר לחיי בזכות אבותי הצעיר בערך ובאלף המה שמונה קונטריסים מקל”ח (138) קונטריס והמה שמונה הראשונים”. המחבר הצעיר חותם את שמו: ”הק' מנחם מענדל שטיין, באאמו”ר מוה”ר זאב יודא נ”י” ובחותמת עם תוספת ”בצפת”ו [בצפת ת”ו], נכד מרן הבית יוסף זיע”א”. החסיד והמשכיל במהשך כתב היד מופיע כותר נוסף: ”קונטרס העשירי החסיד והמשכיל ח”א, הוא קונטרס העשירי מהמאה ושלשים ושמונה קונטריסים שחיברתי והקונטרס הזה יגלה צדקת החסידים האמיתיים ויסיר מעל הצדיקים ועל החסידים את תלונותיהם של מתנגדיהם (חלק א') ועליו נוסף מלחמת מנחם מאתי הצעיר...”. חיבור מרתק הבנוי בצורת שיחה בין ”החסיד” לעמיתו ”המשכיל” ובהם עולים נושאים שונים על מנהגי חסידים ורבותיהם. בהמשכו מופיע חלק שני של קונטרס זה (ללא שער) תחת הכותרת: ”קונטרס השלשה עשר (שבינהם חיברתי שני ספרים, אמירת מנחם וזר זהב) מקל”ח שחיברתי”. לאחר קונטרס זה שנשלם ישנו שער נוסף: ”קונטרס חלק א', חכמת מנחם, הוא קונטרס הארבע עשר... שחיברתי הוא יגלה לעינים בגלוי מאמר חכמז”ל באמרם אורייתא וקוב”ה וישראל חד”. אולם החיבור מסתיים בדף זה וחבל על דאבדין. תורת רבי משה שמואל גלאזנער בחידושי התורה שלו מזכר המחבר הגאון הצעיר שמות רבים שגם שופכים אור על תולדותיו ורבותיו, בראש ובראשונה מוזכר מורו ורבו הגאון רבי משה שמואל גלזנר אב”ד קלויזנבורג, דברי תורה רבים בשמו והנהגות שונות במחיצתו כדוגמת ”בשנת תרס”ב בהיותי אחד מתלמידי גאון עוזנו ה”ה אדוני מו”ר... מרן משה שמואל גלאזנער שליט”א... ויהיה היום אחרתי לבא אז קצף אדוני ומורי ואמר אלי... והנה כל עת הלימוד לבי בל עמי היתה...וכל אותה הלילה שנת לא נתתי לעיני... כי אז הייתי בן שמונה שנים”. תוכן מרתק, ייחודי ומקורי שלא ראה עדיין אור עולם. משא ומתן בהלכה עם בעל לב העברי המחבר מזכיר את הגה”ק האדמו”ר רבי מנחם מענדל מדעעש ”רבינו הקדוש הגאון זצלה”ה” וככל הנראה היה מחסידי דעעש. בדף י”ד כותב המחבר: ”הקשה לי הרב החו' הגאון מו”ה עקיבא יוסף בעל המחבר ספר לב העברי...”. וכן מזכיר פעמים מספר את דודו ”דודי הגאון הקדוש בעל באר משה...”. באחד המקומות מצאנו: ”הרב הגאון מו”ה אברהם חיים [אינהורן] שליט”א, בעל המחבר ספר עצי העלה תירץ לי...”. ועוד: ”השיב לי הרב החריף מוהר”ר נחמן גרינבוים בהגאון זצ”ל מהאססאוי...”. לאורך הספר נזכרים שמות של ידידיו השונים, רובם כפי הנראה מקלויזנבורג, ממנה עלה המחבר ארצה, בהם: ”הבחור... כמ' אברהם שמואל בן... החסיד מו”ה יצחק ברוך גאלדמאנן...”, ”בנימין זאב שפילמאנן”, ”שאר בשרי הרב הגאון... מוהר”ר אברהם אשר זעליג שטיין שליט”א, אבדק”ק סעקעלי אודווארהעלי והגלילות...”, ”משה שלמה מיהאלי באאמו”ר מוה' שמואל”, ”אברהם יהודא לייב בענדיק”, ”אברהם ישראל הארניק” התכתבות עם ”פלוני” ועם זייפן הירושלמי באחד התשובות המועתקות מופיע: ”נשאלתי מפלוני אלמוני מעיה”ק יפו...” ובהמשך הסבר מדוע לא כתב את שמו של אותו פלוני: ”ולא העתקתי סברותיו בחקירה כוזבות...”, בתשובתו מיטיב רבי מנחם מענדל שטיין להסביר בקנאות מדוע לא ניתן לאכול משחיטת שו”ב שעוסק בכתבי רמ”ד ”ימחול לעיין בצוואת משה שצוה ובספרי רמ”ד אל תשלחו ידכם ומה שכתב עליו הלב העברי...”. בהמשך ישנה העתקה של תשובתו ”לכבוד הרב הגאון מוהר”ר שלמה יהודא פריעדלענדער שליט”א, כעת בק”ק טעקענדארף...”, הלא הוא זייפן הירושלמי קדשים הנודע אליו שיגר רבי מנחם מענדל את שאלתו וקיבל את תשובתו. אודות המחבר מפי כתבו לא מצאנו הרבה אודות מחבר גאון זה, אשר ניכר שמילא את כריסו בש”ס ופוסקים ושחה בים התלמוד כזקן ורגיל, מתוך כתביו דלינו מתולדותיו ומעט מזעיר מסביב על משפחתו. הגאון רבי מנחם מענדל שטיין, נולד בעיר קלויזנבורג לאביו רבי זאב יהודה שטיין אשר היה שו”ב בעיר, כך מציין על עצמו בנו: ”בן השו”ב דקלויזנבורג”, משפחתו מיוחסת לרבינו ”הבית יוסף” רבי יוסף קארו (ראה עוד בעניין ב'עלי זכרון' יח). רבי זאב יהודה עלה ארצה עם בנו זה בשנות התר”ס לערך והם התיישבו בעיר צפת. בארץ הקודש הוא נישא לבתו של רבי משה נחמן אריה זיידא מרגליות, ממונה כולל וואהלין בארה”ק, בנו של רבי חיים שמעון שאול מרגליות. ב-2 מקומות בכתב היד כותב המחבר על עצמו שהוא ”ריש מתיבתא / ראש הישיבה דישיבת עטרת משה בעיה”ק ירת”ו [ירושלים ת”ו]”. עוד למדנו מכתב היד שכפי הנראה היה המחבר מחסידי דעעש והיה תלמיד מובהק לרבי משה גלזנר אב”ד קלויזנבורג עיר מולדתו. המחבר היה אחיו של רבי אברהם משה שטיין הי”ד, רבה של שארמאש ואח”כ דיין ומו”צ בקלויזנבורג. [2], כו, [9] דף. 26 ס”מ. מעט קרעים. שיקומים בדפים הראשונים עם חסרון בטקסט. כתמים. כריכה חדשה נאה. מצב כללי טוב.