בידספיריט | חתימת והגהות הרה”ק רבי יעקב
חתימת והגהות הרה”ק רבי יעקב דוד בידרמן - מספריית אדמו”רי גור: עטרת ראש ועטרת תפארת שני חלקי ספר לוית חן - מהדורה ראשונה תקכ”ו-תקכ”ז | 1766-7 - ספר עטרת ראש חלק ראשון וספר עטרת תפארת חלק שני ”מן השני חלקים שנכללים בספר לוית חן...” על מסכת ברכות ומשניות סדר זרעים עם תרשימים מאוירים, מאת רבי לוי בן דוד אב”ד קאדני שבליטא זצ”ל, מהדורה ראשונה - אמשטרדם, חלק ראשון נדפס תקכ”ו | 1766 חלק שני תקכ”ז | 1767 לפי הקולופון תקכ”ט. הסכמות רבות וחשובות מרבני הערים: אמשטרדם, האג, הוראדנא, ווילנא, טיקטין, הנובר, גלונא, וואנזבעק, זצ”ל. [1], פא, [1]; [1], סד, יח, כד דף. כריכת עור תואמת לתקופת ההדפסה, שדרה חסרה ברובה. כריכה מנותקת חלקית. כתמים ופגמים קלים. מצב כללי טוב. עותק מיוחס עם הגהות ספר זה היה בבעלותו של הרה”ק רבי יעקב דוד בידרמן כפי שמעידה עצם חתימת יד קדשו בשער וחותמותיו במס' מקומות בספר, הספר עבר בירושה לבנו רבי יחזקאל ממלא מקום אביו ברבנות ווישגרוד ולפנים אב”ד ווענגרוב, אשר חותם את שמו המלא ”משה יחזקאל בידערמאן” וכן חותמותיו פזורות במס' מקומות לאורך הספר. לאחר השואה כאשר עלה הכורת על ספריית האדמו”ר מגור רבינו ”האמרי אמת” זי”ע קיבל רבינו את ספריית חותנו גיסו ומחותנו רבי יעקב מאיר בידרמן זי”ע אשר ספר זה היה בתוכם והוא שכן כבוד בספריית האמרי אמת בירושלים , לאחר פטירת רבינו האמרי אמת עבר הספר בירושה לבנו האדמו”ר ”הפני מנחם” זי”ע אשר הטביע את חותמותיו במס' מקומות בספר. בדפי המגן חתימות ורישומים נוספים שלא נבדקו. כ-20 הגהות בספר בחלקם של רבי יעקב דוד, על אחד הדפים מהפני מנחם והשאר לא נבדקו. הרה”ק רבי יעקב דוד בידרמן (תקס”ו - תרכ”ג) בן רבי ישראל איסר ממזריטש שהיה תלמידו של הרה”ק היהודי הקדוש מפרשיסחא. כיהן כאב”ד קוז'ניץ ואח”כ ווישגראד ותקופה מסויימת כיהן כדיין במעזריטש. הסתופף בצל הרה”ק רבי שלמה ליב מלענאשנא והשרף מקאצק וה”חידושי הרי”ם” מגור זי”ע. בהיותו כבן ל' שנה אמר פעם רבו מלענטשנא להרה”ק מווארקא ”האברך הזה הוא ארון מלא ספרים”. בשם הגדולים החדש כתב עליו ”והשאיר אחריו כתבים רבים, ומלבד זה כל הספרים שהיו לו מלאים על כל גדותם מכתיבת ידו ז”ל...” . בשו”ת פרי חיים הספידו: ”היה מוסיף על הקודש מחצות יום ו'”, אחר פטירתו מצאו בגנזיו חיבור מעשה ידיו על כתב יד של פירוש המיוחס לר”ש משאנץ על תורת כהנים ובו עשה סדר מופתי בחילופי הגרסאות מבבלי וירושלמי ומדרשים ומראי מקומות והערות, נדפס ע”י בניו ונקרא בשם ”הגהות מהרי”ד”.