בידספיריט | חתימת הגאון שנשכח מווייטצען ועוד


חתימת הגאון שנשכח מווייטצען ועוד מעיר התורה פרשבורג: אשל אברהם עם הגהות אהל משה לרבי אברהם ורבי משה ברודא - מהדורה ראשונה פרנקפורט דמיין תק”ז | 1747 - ספר אשל אברהם, ספרו של רבן של כל בני הגולה בדורו, הגאון רבי אברהם ברודא ראש הישיבה בפראג ואב”ד מץ ופראג עם הגהות אהל משה מאת בנו הגאון רבי משה ברודא אב”ד הנאו, במברג וורמייזא. יצא לאור ע”י רבי שאול ברודא בנו של רבי משה ונכד רבי אברהם. הספר מעוטר בהסכמות גדולי התקופה בהם רבי יעקב יושע בעל ”פני יהושע” ורבינו יהונתן אייבשיץ. מהדורה ראשונה פרנקפורט דמיין תק”ז - 1747. [2], ר דף. כריכה מאוחרת. מעט קרעים בשולי מס' דפים. מעט פגיעות בטקסט בשולי הדפים. כתמים, מצב כללי טוב. חתימות בעלות שונות, בהם זוהו: - ”מגן הוא לכל החותם בו, הק' משה בן המנוח כ”ה ליב ב”ה [בטלהיים] זצ”ל מפ”ב [מפרשבורג]”. - ”הק' אנשיל נייאמאן” - ראה להלן. בגב דף א' הגהה קצוצה כפי הנראה בכתי”ק. - ”שייך להאציל... כ”ה אברהם טעבין...” וכן בראש עמ' קא חתם את שמו: ”הק' אברהם” ובהמשך בעמ' קט-קי: ”טעבין יצ”ו” - ראה להלן. - ”שייך להר'? ר' מענדל טעבין” - ראה להלן. רישום זה חתום: ”הק' איציק.... ?”. רבי אשר אנשיל ניימאן  (תקנ”ט – תרמ”ב) רבה הראשון של ווייטצען בהונגריה וממייסדי הקהילה ההונגרית בירושלים. תלמיד מרן החתם סופר. בשנת תקצ”ג בהיותו בן 34 מונה לרבה הראשון של ווייטצען. במכתב ההמלצה שנתנו לו בני הקהילה טרם עלותו לארץ ישראל נכתב בין היתר: ”היה רועה רוחני ומוהל אומן כל השנים במסירות נפלאה... השאיר זכר נאמן בלבו של כל אחד ואחד מבני הקהילה”. בעת הקמת 'כולל אונגרין' עלה לחון את ארץ הקודש וקבע את מושבו בעיה”ק ירושלים, ומיד עם בואו התמנה לרב ואב”ד הכולל. בארץ נודע כלוחם מלחמות ה' ובין השאר לחם נגד הכנסת לימודי חול במוסדות בירושלים ועוד. בערוב ימין הפך ל'סגי נהור' ובפטירתו נקבר בחלקת הפרושים בהר הזיתים. דברי תורתו נדפסו בספריו 'שמן לאשר' ו'כרם בן שמ”ן'. הפרנס והשתדלן הגדול רבי אברהם טעבין ראש הקהל דפרשבורג  (נפטר י' אדר תקכ”ח), אשר עסק רבות בצרכי הכלל והיה יוצא ונכנס בחצרות השרים, ועשה טובות גדולות לעם בני ישראל, אשר פנו אליו מכל מקום מושבות ישראל. כך ידוע על מכתב בקשת סיוע מהגאון ה”נודע ביהודה”, שביקש ממנו בשנת תקי”ח לסייע בענין נכסי יתומים. פירנס תלמידי חכמים ועניים, ופדה שבוים. ידוע ממנו שכל ימיו נזהר מלומר דבר שקר אף אם יהבו ליה כל הון דעלמא. על מצבתו נכתב ”שמו נודע בשערים מפורסם בארץ פרנס הדור ורועה נאמן היה לישראל ועמד בפרץ, איש תם וישר וירא אלקים מנעורין את יראי ה' יכבד ורחים רבנן ומוקיר רבנן, פועל צדק רודף צדקה וחסד ואמת, אשרי מי שגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב לעולם שכלו טוב בצל שדי יתלונן עד כי יקיצו שוכני עפר בטללי שנה להחיות”. בנו רבי מנחם מענדל טעבין השתדלן מפרשבורג  (נפטר כ”ו תשרי תקפ”ה) נתגדל ונתחנך בבית אביו וכמובן עסק רבות בצרכי ציבור. בנה בית הכנסת בביתו והחזיק תלמידי חכמים, פיזר נתן לאביונים, ועמד תמיד מוכן ומזומן לכל דבר טוב בעניני הכלל. נמצא בין החותמים על ההזמנה למרן החתם סופר לקבלת רבנות פרשבורג, כך גם על שטר הרבנות. במימונו יצא לאור ספר הישר לרבינו תם שהיה עד אז בכתב יד, כפי שכותב מרן החתם סופר אודות הדפסת הספר הישר: ”שמר תם וראה ישר כי אחרית טוב לאיש תם וישר הלא הוא הנגיד הקצין התורני ירא ה' מרבים כ”ה מענדל ב”ר אברהם טעבין נ”י הנותן לכסף מוצא להדפיס ראשונה ספר הישר לרבינו ת”ם ז”ל אשר נמצא בכתיבת יד כמוס באוצרו של הקצין הנ”ל והוא גם הוא כבר מאז עזר ממון רב לשכר המעתיק ספר הנ”ל מספר כתב ישן נושן, ויגעתי ומצאתי דאתי לידי בכמה מקומות שהועתקו דברי ספר הישר בקדמוניה ובפרט בהרז”ה ז”ל והן הנה דברים כהווייתן בעינם נמצאים בספר הזה אות באות אשר מכל זה כל מעיין ישפוט בצדק ומישרים כי אלו הדברים מפי רבינו תם נאמרים, אשר עד היום עדיין לא זכינו לאורו לשאוב ממי בארו”. זכה לחתן גדול רבי יחיאל מיכל קיצע מפרעשבורג בעל שלמי נדבה. מנוחתו כבוד בבית החיים פרשבורג. מענותנותו צוה שעל מצבתו יחקקו אך ורק ”פה נטמן מנחם המכונה מענדל בן ר' אברהם”. רבי משה הלוי בטלהיים   ראש הקהל בפרשבורג בזמן החתם סופר (תקל”ג - תקצ”ו), עשיר ותלמיד חכם, עסק רבות בפדיון שבויים ובשאר צרכי הקהל. תרם מהונו כסף רב לקהילה יחד עם גיסיו רבי וולף פפנהיים ורבי שמואל גוטמן. בזכות השתדלותו בוטלה גזירת הסגירה על ישיבת החתם סופר בפרשבורג, ורבנו החתם סופר אף הזכיר זאת בהספדו עליו, באמרו: ”בכו בני הישיבה בכו, כי לולא זה משה האיש כבר לא היה תלמיד בפרשבורג”.