בידספיריט | הגהות הגאון רבי שלמה פישר

הגהות הגאון רבי שלמה פישר אב”ד קרלסבורג וחתימות נוספות: ספר שערי חכמה שב שמעתתא לבעל ”שמן רוקח” - מהדורה ראשנה פראג תקס”ז | 1807 - ספר שערי חכמה, ”והוא כולל במספר ש”ב שמעתתא”, כללי הש”ס, ודרושים (תחת הכותרת ”שערי יראה”) מאת הגאון רבי אלעזר לעוו אב”ד לאסק בעל ”שמן רוקח”. מהדורה ראשונה פראג תקס”ז - 1807. [2], פב, [7] דף. נקבי עש, מעט נזקי עש בעיקר בדפים האחרונים, מעט הדבקות, במס' מקומות פגיעות בטקסט, מצב כללי טוב. בשער הספר חותמת הגאון רבי ”שלמה פישר, רב אב”ד דק”ק קארלסבורג” [ראה להלן] ולאורך הספר 3 הגהות בכתב ידו, 2 מהם ארוכות במיוחד. חתימות נוספות: רבי ”משה חיים וויינשטיין” [ראה להלן], ”ישעי' שווארץ” וחתימה עתיקה נוספת שלא פוענחה. רבי שלמה פישר אב”ד קרלסבורג (תרי”ב - תרצ”ב), בן רבי אהרן ובילא (בתו של רבי בנימין וולף אוסטרליץ ראש ישיבה ודיין באייזנשטאט). חתן רבי שמעיה הלוי רב בנובו מסטו בסלובקיה, רעייתו הייתה נינת רבי צבי הירש הלר בעל ”טיב גיטין”. למד בישיבת סבו באייזנשטאט, בישיבת פרשבורג אצל רבי אברהם שמואל בנימין סופר ה”כתב סופר”, ובישיבת רבי יצחק דב באמברגר בווירצבורג. בהמלצת רבי משה הרש פוקס רבה של גרוסוורדיין התקבל רבי שלמה לרבנות הקהילה המרכזית בקארלסבורג, ולמרות השתייכותה לקהילת הסטטוס-קוו הצליח בסופו של דבר לאחר מאמצים מרובים לשכנע אותם להצטרף ללשכה האורתודוקסית. רבי שלמה כתב מאמרים תורניים רבים בקבצים התורניים שפורסמו בימיו, מאמרים אלו ועוד נדפסו בספריו: קרבני לחמי, ייני עם חלבי ונרות שלמה. רבים מכתביו שנותרו בכתב יד אבדו בזמן מלחמת העצמאות בירושלים. בנו רבי אהרן עלה ארצה והותיר אחריו ברכה את בניו הגאונים הנודעים רבי ישראל יעקב פישר ראב”ד העדה החרדית ורבי שלמה פישר ראש ישיבת איתרי ואב”ד ביה”ד הרבני בירושלים. רבי משה חיים ויינשטיין מהאדהאז , תלמיד רבינו החתם סופר. שרד בכתובים ממה שרשם מתורת רבו החתם סופר. בנו רבי יצחק בנציון ויינשטיין שו”ב בהידאלמאש. בספר דרשות החתם סופר (שנדפס בבית דפוסו של נכד רבי משה חיים בקלויזנבורג) כתב רבי יוסף נפתלי שטרן שהוציאם לאור: ”ומצאתי בס”ד בין המון קונטרסים מעזבון תלמיד של מרן הרבני מהור”ר משה חיים וויינשטיין ז”ל...” (החת”ס ותלמידיו דף שעה). המחבר הגאון הגדול רבי אלעזר לעוו בעל 'שמן רוקח'  (תקי”ח – תקצ”ז) ב”ר ארי' ליב. נולד בפולין בעיר וואידיסלאוו, למד תורה אצל אבי אביו רבי פנחס זעליג מלאסק בעל ”עטרת פז”', ומצד אמו היה נצר למהרש”ל ובעל הלבושים והמהר”ל מפראג, בהיותו בן ט”ז נסמך מזקנו והתקבל לדומ”ץ בעיר לאסק, שימש ברבנות בפילץ ואח”כ בעצת מחותנו הגה”ק רבי מרדכי בנעט רב המדינה, העתיק למדינת מעהרין ושימש ברבנות בטריטש ובראנשבערג, משם עבר לק”ק מיקאלאש שבהונגריה ומשנת תק”ץ עד לפטירתו אב”ד סאנטוב. נחשב לאחד מגדולי הדור ומראשי הלוחמים כנגד כת המשכילים.