בידספיריט | יקר המציאות! לראשונה במכירות: עמק

יקר המציאות! לראשונה במכירות: עמק הבכא הספד על רבינו הנודע ביהודה נדפס בשנת פטירתו - מהדורה יחידה פראג תקנ”ג | 1793 - ”עמק הבכא, מספד תמרורים ליקרא דשכבא, רבינו הגדול, נשיא אלקים בתוכינו משרת אל תפארת הגולה, רבן של כל ישראל הגאון מו”ה יחזקאל סג”ל לנדא זצלל”הה אב”ד ור”מ דקהלתנו בעה”מ ספר נודע ביהודה וספרי צל”ח. אשר דרש במקהלות עם ה”ה כבוד הרב השם הכולל החריף הגדול מו”ה מו”ה ברוך נר”ו בהחכם המפואר רופא טבעי וחוקר אלקי מו”ה יונה ייטלש נר”ו אסיא רבא דקהלתנו יע”א. הובא אל בית הדפוס [בתוספת הערות] מאחיו יהודה”. מהדורה ראשונה ויחידה פראג תקנ”ג - 1793. [36] עמ’. כתמים ופגמים קלים. כתמים קלים בשער. מצב כללי טוב מאד. ספר נדיר במיוחד, שלא נראה עד כה במכירות פומביות. המחבר רבי ברוך ייטלס (תקכ”ב - תקע”ד) בעל מחבר ספר ”טעם המלך” על ספר שער המלך, היה תלמיד רבינו הנודע ביהודה, רבי בצלאל רנשבורג, רבי אלעזר קאליר בעל ”אור חדש” ורבי אלעזר פלעקלס. אבי רבי ברוך היה יונה ייטלס רופא יהודי בפראג אשר מכונה בשער ספר זה ”אסיא רבא [ראש הרופאים] דקהלתנו” והוציא ספר רפואי שבזכותו קיבל רשיון ממשלתי לרפא גם נוצרים. רבי ברוך שדרכו של אביו בחכמות כלליות משכה את לבו עזב את לימודיו בפראג אצל רבינו הנודע ביהודה ונסע לברלין שם התרועע בחברת המשכילים שסבבה את משה מנדלסון (דעסויער) מאבות תנועת ההשכלה. לאחר שובו לעיר מולדתו פראג היה רבי ברוך לראשי התנועה בפראג עד להתפייסותו עם רבו שהיו שאמרו שהביאה אותה לחזור בו מחברותו בתנועה. לאחר פטירת הנודע ביהודה ניסה רבי ברוך להתקבל לרבנות העיר פראג ופגע בבנו של רבו רבי שמואל לאנדא שלמרות הכל קיבל את מקום אביו וכיהן אחריו ברבנות העיר. פולמוס הספר ספר זה יצא לאור ע”י הבלשן יהודה ייטלס, מדרשה שנשא אחיו רבי ברוך ייטלס על רבינו יחזקאל לנדא ”הנודע ביהודה”. השבחים שהופיעו בספר זה זעזעו את עורכי ”המאסף” בטאונה של ההשכלה בה פרסם ייטלס קודם לכן מאמרים ושירים רבים. במאמר מושחז (המאסף, כרך ז, 1797, עמ’ עט-צא) התקוממו עורכי הבטאון נגדו על ספרו זה ותוכנו וביקרו אותו קשות והאשימו אותו בבגידה. כעבור שנה פרסם נגדם את ”ספר האורב”, שם הוקיע את מגמותיהם האנטי-מסורתיות: ”וגם אגלה את חרפת המאספים האלה, ולא יזידון עוד עשות כהנה, ולא יקרא עוד המאסף כי אם יקרא שמו בישראל האספסוף”. הוא האשים את וולפסון (עורך המאסף), יואל ברי”ל ועמיתיהם כי הם מסלפים את האידיאלים של התנועה, ופעל להשמיצם בעיני משכילים מתונים אחרים באירופה. חתימות : ”הק' אברהם משה פריינד” - כפי הנראה מדובר בגאון רבי אברהם משה פריינד אב”ד מישקאוויץ שנזכר בתשובות חתם סופר (יו”ד עו; ח”ו יד): ”שלום וכ”ט לרב המופלג המאור הגדול המופלא כבוד מו”ה אברהם משה נ”י”.