בידספיריט | נדיר! פולמוס רבי חיים אחי

נדיר! פולמוס רבי חיים אחי המהר”ל עם רבינו הרמ”א: ויכוח מים חיים - מהדורה ראשונה אמשטרדם תע”ב | 1712 עותק נאה - ספר ויכוח מים חיים ”על אודות הביאור בהנהגת דיני אסור והיתר, והשגות על [ספר] תורת חטאת להגאון מהרמ”א (רבינו משה איסרליש - הרמ”א) זצ”ל עמו יתוכח בלשון נוכח ונסתר, תוכחה מגולה לתלמידים העושים תורתם פלסתר... תקנו הגאון החסיד בעל המחבר ספר החיים מוהר”ר חיים בר' בצלאל ז”ל, אחי הגאון המפורסם מוהר”ר ליווא זצ”ל מפראג (רבינו המהר”ל מפראג)... קל”ז (137) שנה היה טמיר ונעלם, לא שזפתהו עין להוציאו לאויר העולם, ויצאה תעלומה לאורה, יפה וברה...”. מהדורה ראשונה אמשטרדם תע”ב - 1712. [2], כו דף. קרע קל בשער ובדף האחרון עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה תואמת לתקופת ההדפסה, חלקה הקדמי מנותק. מעט כתמים ופגמים קלים מצב כללי טוב. רבינו המחבר ורבינו הרמ”א בישיבתו הרמה בלובלין של רבם של כל בני הגולה בדורו (סוף שנות הר' ותחילת שנות הש') רבינו שלום שכנא אב”ד לובלין, למדו רבים מגדולי הדור שאחריו, מהבולטים שבהם ששמם הולך וגדל עד ימינו אנו, הם גדול פוסקי אשכנז רבינו הרמ”א (שהיה גם חתנו בזיווג ראשון) ורבי חיים בן בצלאל (אחיו של המהר”ל מפראג). דרכם של שני גדולי עולם אלו אשר היו בידידות קרובה נפרדו בהמשך ובעוד רבינו הרמ”א נותר לא רחוק מהישיבה וקבע את מושבו בקראקא, רבי חיים העתיק את משכנו לאשכנז. פולמוס ”תורת חטאת” רבינו הרמ”א שכבר נודע בזכות ה”מפה” אותה פרש על השולחן ערוך הוציא לאור את ספרו השני ”תורת חטאת” שהוקדש להלכות איסור והיתר. בהגיע ספרו זה של רבינו הרמ”א אל חברו משכבר הימים רבינו חיים אחי המהר”ל תמה על החיבור שלדעתו לא צריך היה לצאת לאור כיוון שלדבריו ”מנעו הראשונים מלחבר שום ספר מיוחד על דיני איסור והיתר לקבוע המנהג והלכה לרבים”, כל זאת כדי שלא למנוע מהמחמירים להניח את חומרותיהם במיוחד בהלכות מאכלות אסורות. בשל דעתו של רבי חיים שינס מתניו וכתב את ספרו זה ”ויכוח מים חיים” להשיג על רבינו הרמ”א. לספר הקדמה ארוכה מאד יחסית לספר קטן הכמות ורב איכות זה, בראש ההקדמה כותב המחבר ”שלשה עשר עקרים” בסיבת כתיבתו של הספר. כבוד חכמים ינחלו אולם למרות המחלוקת המהותית בין גדולי עולם אלו שומא עלינו להביט על הכבוד שחלק רבינו רבי חיים אל הרמ”א למרות השגותיו על חיבורו, ובזהירות משיג על דברי חברו אשר לדעתו רבם הוא זה שלא הסכים לכזאת: ”מכל זה התימה ופלא מן הרב המופלא בדורו החסיד הגאון מהר”ר משה איס”רלש ז”ל, אשר חיבר ספר מיוחד על דיני איסור והיתר וקראו תורת חטאת ולא שת לבו לכל הדברים האלה שכתבתי, ובלתי ספר לא הי' נעלם ממנו ג”כ כי בעת שלמדנו יחד בישיבת הגאון המופלא מהר”ר שכנא ז”ל ושמענו מפיו השערים מדורא (ספר שערי דורא עליו מבוסס ”תורת חטאת), אנחנו תלמידיו הפצרנו בו פעמים הרבה שיראה לחבר וללקט יחד כל דיני איסור והיתר בסדר נכון ואמר נואש לדברינו ואין ספק שאינו אלא מטעם שכתבתי”. ובהמשך מוסיף וכותב ושם אתה מוצא גם ענוותנותו הגדולה: ”ואין ספק שכוונת הרב החסיד ז”ל היה רצויה מאוד כאלו קיים תורת חטאת בזמנו כמו שתנצל בדברי הקדמתו, ואם אולי טעה... ולא עליו תלונתינו כי לאשמת העם... ע”כ הקדמתי את עצמי להסיר המכשול הזאת מן העם... זחלתי ואירא... לאמר כי נמלה שפלה כמוני יבא להשיב את הארי לאחר מותו, ואני בער לא אדע... והנה הארז בלבנון הוא הרב המחבר ז”ל, ואני השפל הוא אזוב שבקיר...”. הכל תלוי במזל אפילו ספר... למרות חשיבותו ההלכתית הגדולה של החיבור לא זכה המחבר להדפיסו בחייו והוא נעלם למשך כ-140 שנים עד שיצא לאור לראשונה, שנים בהם ”תורת חטאת” כבר נתקבל בתפוצות ישראל. ועוד כ-150 שנים עד להדפסתו השניה בשנת תרי”ט עם השגות ”תורת משה” בו הגאון רבי יוסף שאול נתנזון מיישב את קושיותיו של רבי חיים על הרמ”א ומזכיר בו את הביטוי הנודע ”ובני ישראל יוצאים ביד רמ”א”.