בידספיריט | הגהות רבי ירוחם פישל פערלא:

הגהות רבי ירוחם פישל פערלא: מקור מים חיים חלק שני - מהדורה ראשונה סדילקאב תקצ”ו | 1836 - ספר מקור מים חיים חלק שני, ”חיבור יקר לברר כמה ענינים עמוקים בש”ס ופוסקים” מאת רבי יעקב מאיר פאדווא זצ”ל. בסופו ”קצת חידושים מבני חביבי... אהרן משה נ”י” וקונטרס ”ענף עץ אבות” תשובות בהלכה מזקנו הגאון בעל ה”מנחת אהרן” זצ”ל.  מהדורה ראשונה - סדילקאב תקצ”ו | 1836. שני שערים, הראשון בדיו אדומה. [2], צה דף. הסכמות מאת גאוני התקופה: רבי ארי' ליב אב”ד בריסק, רבי אברהם אבלי מווילנא ורבי יעקב אב”ד קארלין - זצ”ל. ללא כריכה, נקבי עש, נזקי עש ממוקדים בקבוצת דפים, כתמים, מצב כללי בינוני. בשערים ועוד חותמות: ”ירוחם פישל פערלא מווארשא מחדש סדר המצות לרבינו סעדיה גאון זצ”ל... כעת בירושלם” (אודותיו ראה להלן).   חותמות נוספות: ”ירוחם פישל פערילמאן” וחותמות בלועזית: ”Juda Perla WARSCHAU”. בגוף הספר מספר הערות משמעותיות בכתב ידו בשולי הגיליון , (אחת קצוצה). בעל העותק וההערות: רבי יהודה ירוחם פישל פרלא (פערלא) (מכונה גם הגרי”פ, תר”ו - תרצ”ד) בן רבי אריה צבי. בהיותו כבן 15 הלך ללמוד תורה מפי רבי יהושע לייב דיסקין בלומז'ה והיה צעיר התלמידים. לאחר מכן למד מפי הנצי”ב בוולוז'ין והיה לתלמידו המובהק (ואף ספרו כתוב בסגנון ספרי רבו). לאחר מכן עבר ללמוד מפי רבי חיים בבריסק. היה איש עשיר בעל נכסים רבים מושכרים, ובעל חנות אותה ניהלה אשתו. סירב לתפקידי רבנות שהציעו לו, כמו רבנות העיר לובלין והעיר קראקא, משום שרצה לעסוק רק בתורה בלא טרדות אחרות. בביתו הייתה לו ספרייה ענקית - אחת הגדולות בפולניה באותה תקופה, ולא היה חוסך שום טרחה כדי להשיג ספר חדש שיצא לאור. חיבורו העיקרי הוא ללא ספק פירושו על פיוט אזהרות לחג השבועות לרבי סעדיה גאון (בשלשה כרכים עבי כרס, ס”ה למעלה מ-1600 עמודים). רבינו עסק בכתיבתו כמעט ארבעים שנה, שעל 14 שנה מתוכם מסופר שלא יצא מפתח ביתו ולא ראה את אור השמש, את ארוחותיו הייתה אשתו מעבירה לו דרך פתח צר בחלון, ודרך חלון ביתו היה שומע קדיש וקדושה מבית הכנסת. כשיצא החיבור לאור הייתה הפתעה רבתי בוורשה התורנית, שכן הציבור לא הכירו כת”ח בעל שיעור קומה שכזה, וגם אורך הפירוש ביחס למתפרש היה מדהים, שכן רבנו סעדיה גאון ניסח את תרי”ג המצוות באופן תמציתי, בלשון פיוטית. ורבינו מדייק בלשונו של רס”ג, מדוע בחר להשתמש במילה זו ולא באחרת, ומסיק מכך על תפיסתו של רס”ג על מהות המצווה, ועל ההשלכות ההלכתיות הנובעות ממנה. פעמים רבות מדובר בנושאים שלא נדונו בצורה מסודרת בספרות התורנית עד ימיו, ובהם סולל לו המחבר דרך חדשה, ודולה רמזים מכתבי הקדמונים אודות התייחסותם לנושא. הגרי”ח זוננפלד אמר למקורביו: ”להוי ידוע לכם שבלי יגיעה של ארבעים שנה רצופות ושקידה בלתי פוסקת אין בכוח אנוש לחבר יצירה כזאת”. חיבר גם ”פרחי ציון” על ”כפתור ופרח” לרבי אשתורי הפרחי זצ”ל. נפטר בירושלים והספידוהו גדולי הדור.