בידספיריט | כתב יד ”מדרש הגדול” -

כתב יד ”מדרש הגדול” - תימן המאה ה-16 לערך - כתב יד נאה, חלק מהחיבור החשוב והנודע ”מדרש הגדול” על התורה, מאת רבי דוד בן עמרם עדני זצ”ל. מתימן - המאה ה-16 לערך. דפים בודדים בנפרד בניילונים, נתונים בקלסרים. קרעים מחסרים מהשוליים, 146 דף 290 עמודים. 28 שורות לערך כל דף. החיבור שלפנינו כולל את רוב ספר בראשית. בתחילת כל פרשה מופיעה הכותרת באותיות גדולות בצבע. בשוליים הערות מתקופה מאוחרת יותר - לא נבדקו. 22X18\16 ס”מ. מדרש הגדול - הוא חיבור מדרשי בהלכה ובאגדה מקיף על כל התורה, שנערך על ידי הגאון רבי דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14. החיבור נחשב כגולת הכותרת של יצירת יהדות תימן. החיבור הוא ליקוט של מדרשים המופיעים בתלמודים, בספרי המדרשים הקדומים ובתרגומי התנ”ך. בחיבור מובאים גם פירושים משל הגאונים והראשונים (בעיקר הרמב”ם) וכן משל המחבר עצמו, כשכולם ערוכים ומשולבים עם מדרשי חז”ל כמקשה אחת. חלק מהחיבורים שמהם נלקטו המדרשים הם חיבורים שאבדו בינתיים או ששרדו בצורה מקוטעת כגון: מכילתא, ספרי זוטא, מדרש תנאים, ועוד מדרשים קדומים שאין להם זכר בספרות המדרשים הנפוצה. ייחודו של מדרש הגדול הוא בכך שאין הוא ליקוט גרידא, אלא במקומות רבים בנה המחבר סוגיות שלמות המורכבות ממובאות ומציטוטים ממקומות שונים. המדרש כתוב בלשון עברית בלבד והיא צחה מאוד, זאת בניגוד למקובל בתקופתו בתימן ובמזרח לשלב את השפה הערבית. אין בו מדעים ופילוסופיה, גם זאת בניגוד למקובל. לפני כל פרשה, מופיעות פתיחות פיוטיות מתחרזות, המושפעות מן הפיוט הארץ ישראלי הקדום. ידועים שלושה פירושים שנתחברו בתימן על המדרש: ספר ”המרגלית” שנתחבר בשנת ש”מ והוא עוסק בפרשנות מילולית למדרש, ושני פירושים נוספים מהמאה ה-17: ספר ”סגולת ישראל” לרבי ישראל הכהן, פירושו מעמיק והוא מפרש את המדרש בכמה רבדים הכוללים קבלה ופילוסופיה, והפירוש השלישי הוא הגהות והערות של הרב יחיא בשירי בשולי מדרש הגדול שהעתיק.