בידספיריט | תעודת מניה 1930, בנק המזרחי

תעודת מניה 1930, בנק המזרחי , מעוצבת על ידי הרמן שטרוק , שגם היה דירקטור בבנק, כמו כן חתום ע”י הרמן שטרוק, תר”ץ 1930. מגיע עם  תלוש דיבידנד!  הבנק הוקם ב1923, וההון הראשוני הרשום היה 50.000 לירות מצריות. היה שייך ל” הקר את ילין ”. בשנת 1920 ייסדו אליעזר ילין ווילהלם הקר את משרד האדריכלות המשותף שלהם, שעסק בתכנון אדריכלי, ביצוע הנדסי ושמאות בניין. במסגרת משרדם זה, הפכו לימים לראשי וראשוני הבונים של שכונת רחביה בירושלים, של ירושלים העברית, ושל מבנים במקומות נוספים ביישוב היהודי בארץ ישראל כגון: בית גד פרומקין, בית המדרש למורים העברי בירושלים (מכללת דוד ילין), בית הכנסת המרכזי אהל יצחק בקריית משה ושני מבנים ברחוב יהודה הלוי ועוד... בנק המזרחי -  נוסד על ידי תנועת המזרחי העולמית בשנת 1923, בירושלים, במטרה להעניק סיוע כספי ולשמש מכשיר פיננסי למפעלים של יחידים ולמוסדות השייכים להסתדרות המזרחי. הבנק הוקם עם הון התחלתי של 50,000 לירות מצריות וההון המונפק באותו שלב היה בערך של 100 מניות יסוד בנות לירה מצרית כל אחת ו-49,900 מניות רגילות בנות לירה מצרית כל אחת. מניות היסוד אמורות היו, על פי התקנון, להישאר ברשות הסתדרות המזרחי כדי להבטיח את המשך קיומו של המוסד. במשך שנות ה-20 המזרחי פעל רבות בשיווק מניות הבנק בארץ ישראל, ארצות הברית ואירופה. באפריל 1925 הבנק נפתח לקהל הרחב ובשנת 1927 שילם הבנק את הדיבידנד הראשון שלו. באותה שנה נפתח סניף הבנק בתל אביב ובשנת 1935 נפתח סניף הבנק בחיפה ברחוב כיאט. בשנת 1963 החלו מניות הבנק להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב. בשנת 1969 מוזג הבנק עם בנק הפועל המזרחי בע”מ, שנוסד בשנת 1928, לבנק המזרחי המאוחד בע”מ. בשנות העשרים והשלושים עוצבו מניות של חברות ארץ-ישראליות על ידי אמנים מ”בצלאל” בירושלים. תעודה זו, לדוגמה, עוצבה על ידי הרמן שטרוק, ששימש גם כדירקטור בבנק ובתוקף זאת אף חתום על התעודה. פרופ' הרמן שטרוק נולד בשנת 1876 למשפחה חרדית בברלין. היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני. מחשובי האמנים היהודים בגרמניה. במקביל לעבודתו האמנותית השתתף שטרוק בפעילות ציונית, שבמסגרתה השתתף בקונגרס הציוני העולמי החמישי, שהתקיים ב-1901 בבזל. שטרוק היה חבר הוועד הפועל הציוני וכיהן כחבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל. פעילות מרכזית נוספת של שטרוק הייתה חידוש מוסד ”בצלאל” הירושלמי בשנת 1934, בו שימש כחבר בוועד המנהל של המוסד. פתיחתו מחדש שיקפה את הפריחה התרבותית ואת השפעת האמנים שעלו מגרמניה בשנים אלו. ימי המנדט/ ארץ ישראל / פלשתינה.מצב שמור וטוב, עם חורי תיוק, חסר בחלק שמאל תחתון.