בידספיריט | ***נדיר- גלוית הגימנסיה העברית במונקאץ’. הגימנסיה

***נדיר- גלוית הגימנסיה העברית במונקאץ’. הגימנסיה העברית במונקאץ’ היתה גולת הכותרת של הפעילות החינוכית הציונית בעיר והפכה לשם דבר בקרב יהדות מרכז אירופה ומזרחהּ. במשך עשרים שנות קיומה למדו בה כ-1,400 תלמידים ותלמידות. בספטמבר 1924 נפתחה הגימנסיה העברית במונקאץ’ תחת ניהולו של מייסדה ד”ר חיים קוגל. בשנת 1925 סייעה העירייה בהקצאת מגרש ברחוב מרכזי בעיר לשם הקמת בנין הגימנסיה. במהלך השנים הורחב המבנה ושופץ, בסיוע יהודים מרחבי קרפטורוס וכן ארגונים שונים וביניהם הג'וינט, ויצ”ו, בני ברית ותרבות. בגימנסיה למדו תלמידים מכתה א' ועד י”ב. החל מקיץ 1926 זכה בית הספר להכרה רשמית של שלטונות צ'כוסלובקיה ולבוגריו הוענקה תעודת בגרות ממשלתית. הכיתות היו מעורבות, אבל הבנים והבנות ישבו בטורים נפרדים ובמוסד הונהגה משמעת חזקה. בנין בית הספר היה מפואר והיו בו אולמות רבים ואולם התעמלות עם מכשירים. הבנין שימש גם כמרכז תרבותי חשוב ונערכו בו הרצאות, ועידות וכינוסים. המוסד הפך בהדרגה למרכז רוחני ציוני לכל יהדות קרפטורוס, בעוד מורי המוסד נותנים את הטון. מספר התלמידים עלה בהדרגה. בשנת הלימודים 1938-1939 למדו בגימנסיה 390 תלמידים ותלמידות. האורתודוקסים במונקאץ’ ראו בגימנסיה יציאה לתרבות רעה. לעתים התקיימו קטטות בין תלמידי הגימנסיה לתלמידי הישיבות בעיר. הרב חיים אלעזר שפירא היה ממתנגדיה החריפים ביותר של הגימנסיה, אותה כינה 'בית התיפלה', ורדף את מנהלה, את מוריה ואת הורי התלמידים בה. במסגרת בית הספר פעלו תנועות הנוער הציוניות ורוב התלמידים היו מאורגנים בהשומר-הצעיר. במרוצת הזמן הופיעו נציגים של בית”ר, המזרחי והחלוץ הצעיר ותלמידים הצטרפו גם לתנועות אלה. ”למדנו לטינית, אנגלית וספרות. קראנו את לנין ומרקס, טולסטוי, קרונין וסופרים אחרים. התווכחנו ושוחחנו בלהט ואהבנו להפגין את הידע שלנו בפני הנערות.” פרץ ליטמן, הנער ממונקאץ – סיפורו של ניצול, ע' 32 ב-3 בנובמבר 1938 נפסקו הלימודים בגימנסיה העברית במונקאץ' באופן רשמי והתלמידים נשלחו לבתיהם. בעקבות השתדלות פעילים מקומיים חודשו הלימודים במוסד בינואר 1939, תחת ניהולו של אליהו רובין. קבלת היתר להפעלת הגימנסיה הצריכה שינויים והמוסד שינה את שמו ונקרא ”גימנסיה יהודית”. לאחר מאבק על שפת ההוראה הושגה פשרה: המקצועות הריאליים יילמדו בעברית וההומניים - בהונגרית. הלימודים בגימנסיה נמשכו עד הקמת הגטו במונקאץ'. המחזור האחרון של תלמידי הגימנסיה נבחן בבחינות הבגרות בכתב בתוך הגטו באפריל 1944. מתוך אתר יד ושם.