בידספיריט | ארבע ספרי הג”ר ישעיה אשר

ארבע ספרי הג”ר ישעיה אשר מרגליות – קבלה ומוסר. ירושלים תרע”ט-צ”ב. דפוס ראשון.  ”ארבע כרכים מחיבוריו של הגאון רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות. מצבים מאוד טובים. קומי רני / תיקון חצות – ענייני תיקון חצות והמסתעף. ירושלים תרע””ט. דפוס הר””ש צוקרמן. [6], ב-לב. חלק ב: ספר תיקון חצות – עם ברכות השחר עפ””י סדר האריז””ל ירושלים תרע””ט. הר””ש צוקרמן. [1], לד דף אשר האיש – בענין עוון ההתחברות לרשעים ועוזריהם וסייגיו. ירושלים תרפ””ז. דפוס ברסלב. ח, עח דף. ישב רוחו – ענין תקון האלמנה של הרש””ש [רבי שר שלום מזרחי דידיע שרעבי] ירושלים תרצ””א. דפוס יהודה וירושלים. [4], טז דף. עמודי ארזים – איסור שבת בחורים רווקים, לבית לבוש נכרי, מגדלי בלורית, והסרת פאות הראש והזקן. ירושלים תרצ””ב. דפוס המערב. יב, עו דף” המקובל הרב ישעיה אשר זליג מרגליות (הריא”ז) (תרנ”ד, 1894 - כ”ז בניסן תשכ”ט 1967) היה תלמיד חכם ירושלמי, מקובל ומחבר ספרים. מרבותיו: רבו הראשון היה רבי אברהם שמחה הורוביץ, האדמו”ר מבארנוב. רבו השני היה הרב חיים שאול הכהן דוויק, בישיבתו (ישיבת רחובות הנהר), שבשכונת הבוכרים, למד קבלה. הריא”ז הכיר לרבי חיים שאול את החומשים עם הפירוש הקבלי ”היכל ברכה”, מאת האדמו”ר מהרי”א ספרין מקומרנא, והוא רצה להוציאם לאור מחדש, אך למרות כל ההכנות לא עלה הדבר בידו, עקב מלחמת העולם הראשונה שפרצה באותה עת. בשנת תרפ”ה, בשליחותו של רבי חיים שאול, נסע הריא”ז לדמשק, והשתטח שם על קברו של רבי חיים ויטאל. רבו השלישי של ריא”ז היה ”הסבא קדישא” רבי שלמה אליעזר אלפנדרי. הריא”ז הוא זה שקישר בין הרב אלפנדרי לבין רבי חיים אלעזר שפירא ממונקטש. הסבא קדישא לא נהג ללחוץ יד לאף אדם מלבד לאדמו”ר ממונקטש ולרבי יוסף חיים זוננפלד, אך בערבי שבתות, לאחר תפילת ערבית, בעת ששוחח בדברי תורה עם הריא”ז, עד שעת צאת הכוכבים לשיטת רבנו תם, חרג ממנהגו זה והושיט ידו לריא”ז ושלחו לביתו. הריא”ז פעל להוציא לאור את תשובותיו של הרב אלפנדרי, וכן פרסם את תולדותיו בהקדמה לשו”ת. הריא”ז עמד בקשר הדוק עם החזון איש, והחליף עמו מכתבים. כן החליף מכתבים עם האדמו”ר רבי יואל טייטלבוים מסטמר, והיה איתו בידידות רבה.