בידספיריט | מכתב מאת רבי יונתן בנימין

מכתב מאת רבי יונתן בנימין איש הורוויץ. תרס”ט 1909 רבי יונתן בנימין הלוי הורוויץ היה רב קהילות, ראש כולל הולנד ודויטשלנד (כולל הו”ד) ונציג ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (פקוא”מ) בירושלים, יו”ר אגודת ישראל בארץ ישראל וחבר הוועד הפועל של אגודת ישראל העולמית. נולד במיכאלובצה שבסלובקיה למרים לאה (לני), ומשה יהודה הלוי, תלמיד חכם ומראשי העדה בעירו. למד אצל הרב שלום קוטנא רבה של אייזנשטאדט, ובישיבת פרשבורג. בשנת תרמ”ו (1885) נישא לשרה, בתו של הרב אברהם גרינברג רבה של העיר קזמאר, אשר נפטרה בשנת תרצ”ב (1932) בפרנקפורט ונטמנה בהר הזיתים. לאחר פטירתה הדפיס הרב הורוויץ חוברת לזכרה בשם: ”ציון לנפש חיה” (פרנקפורט תרצ”ב). סמוך לאחר נישואיו, החל לשמש ברבנות בביסטריץ, וכיהן למעשה כרב הראשון של העיירה. באותה עת נבנה בעירו בית כנסת, אשר הרב משה שמואל גלזנר טען כנגדו שהוא דומה בצורתו לכנסייה. בתגובה פרסם הרב הורוויץ קונטרס בשם ”ונתתי שלום” (סיגט תרנ”ה), בו השיב על הטענות והכשיר את המבנה. בשנת 1895 (תרנ”ה) שב לסלובקיה ונבחר לשמש רבה של אלשו-קובין. ב-1903 שימש כמזכיר אספת רבנים גדולה בקרקוב, ואף תרגם אותה מיידיש לעברית עבור רבני בני עדות המזרח שהשתתפו בה. מדברי תורתו באותה תקופה נדפסו במאסף התורני ”וילקט יוסף”. בשנת תרס”ו (בערך 1906) החליטה ועדה בארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (פקוא”מ), שיש לשלוח נציג קבוע של הארגון לארץ ישראל אשר ייבחן מקרוב וייפקח על כספי החלוקה. לתפקיד נבחר הרב הורוויץ. החל משנת תרס”ח (1908) עמד בראש כולל הולנד ודויטשלנד (כולל הו”ד) ושימש נציג פקוא”מ בירושלים. עם עלייתו ארצה ערך מספר רפורמות במבנה הכוללים והחלוקה. כן שימש בא כוח קהילת יהודי פרנקפורט בארץ. במסגרת תפקידו אשר נשען על מקורות מימון גדולים, ובפעילות ציבורית ענפה מעבר לתפקידיו הרשמיים, פעל הרב הורוויץ לאורך שנים בתחומים מגוונים: חלוקת כספים לנזקקים ותלמידי חכמים, סיוע כלכלי במקרי אסון, טיפוח מערכות החינוך בערים ובמושבות (דוגמת נצח ישראל בפתח תקווה), חיזוק הדת ופיקוח הכשרות במושבות, ועוד. היה חבר בוועדי פעולה שונים ובעמותות ציבוריות, השתתף בכנסים ציבוריים מפעם לפעם וכתב בקביעות בעיתונות הארצי-ישראלית (בעיקר בעיתון מוריה). לעיתים מזומנות נסע לאירופה. ניהל לאורך שנים רבות את בתי מחסה שבעיר העתיקה, ואף התגורר במקום. בשנת תרס”ט הקים, בעידוד הרב שמואל סלנט, את ”בית המלאכה דרכי חיים”, בית ספר מקצועי מבית ישיבת עץ חיים, ייחודי בנוף היישוב הישן. לאורך שנים היה התומך העיקרי של הרב חיים יהושע קוסובסקי ומפעליו בשנת 1912 היה ממקימי סניף אגודת ישראל בארץ ישראל ובירושלים. מאז היה מראשיה בארץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן כיו”ר הסניף הירושלמי של האגודה. ב-1923 השתתף בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בווינה, לצד משה בלוי, יוסף לוי חגיז ורפאל קצנלבוגן כן השתתף בכנסייה הגדולה השנייה. בשנת תרע”ד (1913), לבקשת ידידו הרב אברהם יצחק הכהן קוק רבה של יפו ובתיווכו, השתתף ארגון הפקידים והאמרכלים במימון מסע המושבות. הרב הורוויץ עצמו השתתף במסע, לצד הראי”ה עצמו אשר הוביל את המסע, הרב יוסף חיים זוננפלד (הרב הורוויץ היה ממקורביו ומאנשיו לאורך שנים), המגיד בן ציון ידלר ועוד. לאחר המסע כתב, בהדרכתו של הרב קוק, את החוברת ”אלה מסעי: רשימת מסע הרבנים”. בשנת תר”פ (1920) שב ועלה ארצה.[הוא חזר לעבודותיו כבראשונה. באותה תקופה ביסס את סניף אגודת ישראל בירושלים ועמד בראשו, לצד רפאל קצנלבוגן, משה בלוי ואחרים. עם זאת שהה מדי פעם באירופה, גם תקופות ארוכות. לאחר פטירת אשתו בשנת תרצ”ב נישא בשנית לביילא, אחות הרב אשר אנשל יונגרייז (ג'נג'ש). הרב הורוויץ נפטר בירושלים ביום י”ט בתמוז ת”ש (1940), ונטמן בהלוויה המונית. לבני הזוג הורוויץ שתי בנות: מרים לאה שנישאה לשלום פרידלנדר, ויוטל שנישאה לאברהם יחזקאל ורלובסקי. נכדו הוא פרופ' רפאל יהודה צבי ורבלובסקי.