בידספיריט | מכתב מאת רבי שאול משה

מכתב מאת רבי שאול משה זילברמן ”הרב מווירשוב” - מכתב מאת רבי שאול משה זילברמן ”הרב מווירשוב”   הרב שאול משה זילברמן (ט”ו באלול תר”י, אוגוסט 1850 - כ”ג בתמוז תרצ”ט, יולי 1939) היה רב בפולין, כיהן ברבנות במספר ערים, ונודע על שם רבנותו בוויירושוב. בסוף ימיו היה רבם של חסידי גור בארץ ישראל, וחבר הרבנות בתל אביב. נולד לרב יצחק אייזיק אלימלך זילברמן (בנו של שאול זילבמן), מחסידי קוצק, ולמרים, בתו של הרב שר שלום יזרעאל אחיו של מאיר קוואלער (מאיר בורנשטיין), אב בית הדין של פיונטקי ומצאצאי המהרש”ל. בילדותו חלה והיה על סף מוות, האדמו”ר מקוצק הבטיח לאביו שיאריך ימים ואכן הבריא. בהיותו בגיל 10 נסע עם דוד אמו ר' אלחנן מפיונטקי לחידושי הרי”ם מגור. החידושי הרי”ם דיבר עמו בלימוד, ולאחר מכן הורה לו ללמוד שולחן ערוך יורה דעה[1]. עוד הורה לו האדמו”ר ללמוד אצל רבי שלום צבי הכהן בזגירש. עקב גילו, סירבו לקבלו בישיבה. כשנסע בשנית לחידושי הרי”ם, שאלו האדמו”ר האם הוא לומד בזגירש, ומשנענה בשלילה שלח אותו בשנית לשם, בצוותו שיאמר לראש הישיבה שהוא שלחו, והוא אכן התקבל לישיבה. בהיותו בגור התחבר לנכדו של האדמו”ר, רבי יהודה לייב אלתר. בשנת תרכ”ו בערך נסע ללמוד בקרושנוביץ אצל ראש הישיבה ורב העיר רבי אברהם בורנשטיין, לימים רבה של חסידות סוכטשוב[2]. לאחר פטירת האדמו”ר מגור הוא נסע יחד עם רבי אברהם אל רבי חנוך הניך מאלכסנדר. בשנת תרכ”ח נישא לבתו של אברהם מיכאל טונדובסקי מדווארט. לאחר פטירת רבי הניך מאלכסנדר בשנת תר”ל, החל רבו רבי אברהם מסוכטשוב לכהן באדמו”רות. הרב שאול משה נשאר חסיד גור, אך שמר אמונים לרבו ה”אבני נזר”. בנוסף למד גם אצל הרב יהושע מקוטנא. לאחר חתונתו התגורר אצל חמיו 14 שנים, שם הקים ישיבה בשם ”ישיבת ר' שאול דווארטער” ועמד בראשותה. בשנת תרמ”ב הועמד ברבנות קוז'מינקה הסמוכה לקאליש. גם בעיר זו הקים ישיבה. בזמן זה נפטרה אשתו הראשונה והוא נישא בשנית לחנה, בתו של המקובל ר' חיים הכהן מנובידוואר[3]. באדר תרמ”ט, לאחר שראש אב בית הדין, הרב יעקב נפתלי זילברברג, עזב את וירשוב, נקרא לכהן בה ברבנות. הוא העביר לווירשוב את ישיבתו ומאות תלמידים למדו אצלו בתקופה זו. בשנת תרע”ב ביקר בארץ ישראל בשליחות האדמו”ר מגור, על מנת ליישב את ההדורים בכוללים. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח מעירו לאחר שנודע לו שהרוסים מתכננים לתופסו כבן ערובה, על מנת להבטיח שבני העיר לא ישתפו פעולה עם הגרמנים. הוא הגיע ללודז', מונה לראב”ד בעיר, ולמפקח על הכשרות. בשנת תר”פ החל להתכונן לעזוב את פולין ובשנת תרפ”ד עלה לארץ ישראל והתיישב בדרום תל אביב. חסידי גור בארץ ישראל, ובפרט בשטיבל ”נחלת בנימין”, קיבלוהו כרב ומנהיג. הוא הצטרף לרבנות תל אביב, אך בהמשך פרש מהוועד הלאומי, בהוראת רבו מגור.