בידספיריט | דפוס ראשון, בחיי המחבר. ספר

דפוס ראשון, בחיי המחבר. ספר סמיכת חכמים חלק שני -קדושה וברכה - פרנקפורט, תס”ו | 1706. עותק מיוחס, הגהה חשובה. סמיכת חכמים להרב המקובל הגדול מוהר”ר נפתלי כ”ץ זיע”א אב”ד פרנקפורט דמיין. הספר וכן מחברו הק' נודעים בשם ”סמיכת חכמים”, אך למעשה הסמיכת חכמים הוא ההקדמה לספר, הספר נקרא ”ברכת ה'” והוא כולל את שני החיבורים, הההקדמה - ”סמיכת חכמים” המבאר את סמיכות המסכתות זו לזו, ו”קדושה וברכה” שהוא ביאורים וחידושים על הגמרא מסכת ברכות. פרנקפורט תס”ו  נדפס בחיי הגאון המחבר. בספר הגהות מעניינות חתומות מאי”ן עי”ן יפ”ה . מן הראוי לציין כי מרן החיד”א היה נוהג לחתום שמו מאי”ן , ובהגהותיו לזוהר שהדפיס בליוורנו בשנת תקנ”א - תקנ”ג חותם שמו בהגהות החיד”א חתם את שמו ' מאי”ן ' = מ הצעיר י וסף א זולאי נ ר”ו ובהקדמה לזוהר מהרב החיד”א כתב בכותרת ” מקדם לעי”ן דע מאי”ן ”.. עותק מיוחס, חתימת רבי יצחק חי בוקובזה וכן הערה בדף מז בכתב יד קודשו, חתום ” אבי - לחם ”, שהיא פירושה של שם המשפחה בוקובזה , והכוונה למשפחת של אופים.  המקובל הגאון הקדוש רבי נפתלי כ”ץ (ת”י-תע”ט), מגדולי המקובלים הנודעים בארצות אשכנז. כיהן כאב”ד אוסטראה, פוזנא ופרנקפורט דמיין.  מנעוריו ניכרה גדלותו וקדושתו הנשגבה. מיד לאחר נישואיו נתמנה לראש ישיבת אוסטראה, ובהיותו כבן שלושים נתמנה לרבה של אוסטראה וכל אזור אוקראינה. בשנת תמ”ט עבר לכהן כרבה של פוזנא. באותו הזמן נתמנה לראש ומנהיג ”ועד ארבע ארצות”, תפקיד שהיה הסמכות התורנית העליונה בכל ארצות אשכנז ופולין. בשנת תס”ד נתמנה לרבה של הקהילה הנודעת עיר ואם בישראל פרנקפורט דמיין. בשנת תע”א פרצה שריפה גדולה בפרנקפורט, והעלילו עליו שהוא גרם לשריפה כשהשתמש בקבלה מעשית. עקב כך הוא נכלא אך לבסוף שוחרר, ונאלץ לעזוב את העיר. הוא עבר לפראג, בה הרביץ תורה, ובשנת תע”ח החליט לעלות לארץ ישראל, אך נפטר בדרכו, במהלך שהותו באיסטנבול  ושם מנוחתו כבוד,   הסמיכת חכמים כותב בספרו שיכיר טובה למי שיאמר דבר תורה משמו. הרב יצחק חי בוכבזה (1853–1930) היה מקובל וראב”ד בערים מוכנין וגאבס שבתוניסיה, ורבה הראשי של טריפולי שבלוב.  למד אצל הרב אברהם עלוש (שהיה אב בית הדין בעיר) ומשם המשיך לישיבה של הרב אברהם חג'אג' בתוניס.  כמה שנים אחרי נישואיו הקים בביתו ישיבה לתלמידים וספריה גדולה שהכילה ספרים יקרי ערך.  לאחר ששלט בתלמוד ובפוסקים, החל ללמוד את תורת הקבלה, והיה בקיא בכתיבת קמעות וברפואות, ואנשים רבים נרפאו לאחר שקיבלו ממנו את קמעותיו.  לאחר ששימש ברבנות בכמה ערים נבחר בתרפ”ו לכהן כרבה הראשי של טריפולי, אב בית הדין וראש הרבנים של לוב. בבית הדין כיהנו לצידו כדיינים הרבנים רחמים עגיב, ציון ביתאן ויוסף ג'יעאן. - הביקור במרתפי הותיקן:  בביקורו של ויטראו מלך איטליה בתוניס נתפעל מאד מהרב בוקובזה, ונתן לו עוד כבוד לאחר זמן מה הוזמן הרב ע”י המלך  לחתונת בנו אחרי החתונה כשבא הרב להיפרד מהמלך רצה המלך לתת לו מתנה ושאל מה מבקשו הרב ביקש לראות את כלי המקדש שבמרתפי הותיקן המלך יצר את הקשרים ואושר ביקור  בתנאי שלא יכנס איתו אף אדם. הרב הגיע למתחם הוותיקן והוכנס למרתף, שבו כך נטען מאוחסנים כלי המקדש, בליווי נציג מטעם הוותיקן. כשהגיע הנציג להזיז את אחד הווילונות, ענה לו הרב בוכבזה שהוא מסתפק במה שראו עיניו, ואינו מסוגל לראות מעבר לכך, וביקש לסיים את הביקור. בספרו ”בית הלחמי” כתב שראה כלים במרתפי הוותיקן, וכתב ”ראיתי די”  כשחזר לביתו בטריפולי, לא דיבר במשך 40 יום והסוד נגנז עמו, עד שהלך לעולמו ב-כ”א בשבט ה'תר”ץ. - כריכה אחורית. קמ, דף. חסר שער. כתמים. עש בעיקר בשול. דף ראשון מנותק עם קרעים בשול. מלבד הנ”ל מצב טוב.