בידספיריט | ”כוס ישועות אשא” הברכה שהתקימה-גביע

”כוס ישועות אשא” הברכה שהתקימה-גביע מבורך מיד כ”ק מרן השפע חיים זצוק”ל שהאציל עליו מברכותיו ונתקיימו.. -  לפנינו פריט יחודי ”כוס של ברכה” כפשוטו, מידי השפע חיים, באמצעותו עורר הרבי ללכת בדרך ישרים, ואכן הבטחת קודשו נתקיימה במלואה וזכתה המשפחה להתברך בבנים תלמיד חכמים!!! גביע כמסורת אדמור”י צאנז גביע שככה”נ קידש עליו בש”ק! עם תום השואה הארורה, התנער האדמו”ר מקלויזנבורג מאפר המשרפות, נשא ככפיר שאגתו  להפיח חיים דקדושה בעצמות היבשות. מטרה עליונה ראה הרבי בהקמת מוסדותיו הקדושים. לצורך כך כיתת מרן את רגליו ברחבי העולם, נטל מנדיבי עם דמים למפעלו הקדוש, והפיח בדמם את אש יראת השם. גם יהדות דרום אמריקה לא נכחדה מעינו הקדושה, והועיד את מקורבו הרב שמואל קראסני ז”ל, לקהילה המקסיקנית להקמת תלמודי תורה, שיהוו תחליף למה שהיה נהוג עד אז, לימוד בבי”ס נוכרים בבקרים ומעט שעורי תורה בבתי הכנסת בשעות אחה”צ. הרבי באמצעות שליחו אכן הקימו ת”ת שעם שנתו הראשונה מנה 200 ילדים ו50 נוספים נוספו אליהם בשנה שאחריה. בשנת תשט”ו נסע האדמו”ר למקסיקו, לביקור בן שבועיים, במהלכם חיזק את מוסדות התורה וגייס תרומות למפעליו הקדושים, בזמן שהותו חיפשו עבור האדמו”ר מקום אירוח כיאה לאורח הקדוש. למשימה נבחרה משפחה חלאבית, שנחשבה באותם ימים למשפחה החרדית היחידה, שששה על הזכות הנפלאה. בביתם לן וסעד הרבי אף את סעודות יום השבת וס”ש זכתה המשפחה והרבי ערך במשכנם, ככה”נ הרבי אף קידש על הגביע שלפנינו!!  מאחר והמקבלת בגנזי מרומים לא ניתן לאמת בוודאות את עובדת הקידוש. במהלך ביקורו העניק האדמו”ר לעקרת הבית גביע והתנה את מתנתו בהקפדה על איסור טלטול בשבת, שככה”נ היה במצב רפיון, ברוח הקהילה שהייתה אך בצעדיה הראשונים בהתקרבות לאביהם שבשמים. האדמו”ר הוסיף הבטחה שתזכה וכל יו”ח יהיו זרע ברך השם. ואכן ברכת הרבי עשתה רושם צדיק גוזר והקב”ה מקיים, המשפחה הנכבדה על עשרת ילדיה הינה היחידה מבני הקהילה מאותם ימים, שזכו לעלות לא”י ושכל זרעם יראים ושלמים חובשים ספסלי ביהמ”ד ומהם מכהנים בראשות ישיבות ומרביצי תורה לעדרים. הגביע הוא העתק לגביע שאדמור”י בית צאנז נהגו לקדש עליו, בשולי הדברים האדמו”ר השפע חיים הורה למשמשו להטמין את גביע אבותיו  לצד שאר חפצי הירושה בחצר ביתם, טרם גירושו עם מחברתו ואחד עשר ילדיהם לגטו, עם עלותו של הגבאי עקה”ש באש המשרפות נאבדו עקבות החפצים. לימים ממשלת רומניה מצאה את הארגז והחרימה אותו לטובת רשות העתיקות. חשיבות מיוחדת נודעה בקרב החסידים לגביע כצורת גביע הקודש שהיה נהוג בשושלת רבותם, בעקבות החביבות מוסדות צאנז אף יצרה בשנת תשס”ו עבור נדיביה העתק כדוגמתו (לצורך התרשמות מצורפת פרסומת של היצרן עבור מוסדות 'צאנז', כאמור הגביע שלפנינו יוצר וניתן 51 שנה קודם, ע”י האדמו”ר זצ”ל) תיאור: גובה 8.5 קוטר 6.4  כסף 925, במקור כוס זכוכית התלבשה בתוך תושבת הכסף, הגביע שלפנינו ללא הזכוכית. כספי המכירה למטרות צדקה, ניתן לרכוש מכספי מעשר!!