בידספיריט | ”משנה תורה” מהדורת פולמוס שהובילה

”משנה תורה” מהדורת פולמוס שהובילה לשרפת התלמוד רח”ל – מהדורת יושטיניאן ויניציאה שי”א | 1551. - בתחומה של וונציה, פעלו באותם שנים שני בתי דפוס עבריים, דפוס יושטיניאן ומתחרהו בראגאדין. שניהם עסקו במקביל בהדפסת הרמב”ם.  התחרות העיסקית הציתה את אש המריבה ומדפיסי בראגאדין שגרו את טענותיהם לקרקא לפני מרן הרמ”א בתואנה שמדפיסי יושטיניאן השיגו גבולם; הרמ”א נדרש לסוגיה ותשובתו נדפסה בשו”ת סי' י'. בהקדמת המהדורה שלפנינו טרח המקדים לשלוח עקיצה על חשבון מתחרהו השנוא - ”הטעיות... כמות גדולה מצאתי מהם במיימוני שלו [של המתחרה בראגאדין] אם ארצה להעלותם על ספר כאשר נדרתי אצטרך להוסיף יותר מעשרים דפין וההוצאה עלי תרבה...”   בדפוס זה שלפנינו, העתיק ללא הרשאה את הגהותיו של מהר”ם פדואה ממהדורת המתחרה וברוב עזותו התייחס לדבריו בלגלוג והתנשאות. ”אלו הם התוספות שהוסיף וכתב מדעתו הרב מהר”ר מאיר מפדואה. בכתבו אמר המגיה עם היד פושטת אשר פשט ושלח ידו במלאכי אלהים בדפוס המיימוני של הבראגדין, והדפסנום פה כדי שכל חכם ותלמיד ילמוד ויעיין בהם. ואם טובות וישרות הם – יקיימם ויאשרם, ואם לאו – ישיג עליהם כראוי לפי שכלו, גם כי לכדי [לחינם] נכתבו וכמאן דליתי דמי, כי כל ארץ תימן ומערב הסכימו להעבירם מעל הספר, כי אם באולי מטעם שטעה הרב הנז'[כר], ואם מטעם שבא לבאר דברים יבינם אפילו בר בי רב דחד יומא”. את להט המריבה מצאו נוצרים מחרחרי ריב כהזדמנות לנעוץ טפריהם בתלמוד שנדפס בבית דפוס זה באותה העת, וקבלו על המופיע בו כנגד אמונתם לפני האפיפיור יוליוס השלישי, שמצידו הורה על שריפת התלמוד. מועד השריפה נקבע לדראון עולם, בעצומו של ר”ה שנת שי”ד  ברומא, ולאחריו בתי הדפוס העבריים חדלו מלפעול  למשך עשור. לפנינו חלק א' כולל בתוכו חמשה חלקים- מדע, אהבה, זמנים, נשים וקדושה, החל מהדף הראשון של חיבור המשנה תורה וכלה בסוף החיבור בלבד. עותק חסר ספר המצוות והשער בראשו, ודף סמל המדפיס בסופו, מלבד זאת חיבור המשנה תורה במלואו. במקור [4], מג, [1], כה-כו, א, י-רכח רכט-שפט, לפנינו מדף י' עד שפח (הדף האחרון החסר הוא סמל המדפיס), שמהווה את כל החיבור ”משנה תורה” כאמור. יצויין שהעותק לא נבדק דף דף ושלמות החיבור נובעת מהשערתינו בלבד. דפים תלושים, נזקי רטיבות ועובש, כתמים. מצב גרוע.