בידספיריט | נדיר: קרן התורה של אגודת

נדיר: קרן התורה של אגודת ישראל - וינה, ניסן, תרפ”ד | 1924. - מאמר חשוב מאת הגאון   רבי מאיר שפירא על יוזמתו לייסד ישיבה בלובלין ופירוט נרחב של תכנית הישיבה, שש שנים לפני פתיחת ישיבת חכמי לובלין , ערב הנחת אבן הפינה לישיבה. החוברת כוללת סקירה על פעילות בתי הספר והישיבות של אגודת ישראל. מאמר מיוחד מאת רבי מאיר שפירא מלובלין על אודות היוזמה שלו לייסד ישיבה בלובלין, במאמרו מסביר בהרחבה למה בחר בעיירה לובלין כדי להקים בה את הישיבה.  והנה תרגום של דברי רבי מאיר שפירא: כשהחליטה מטה האגודה הפולנית להקים ישיבה גדולה בפולין, המקום הראשון שהצעתי היה העיר לובלין. שני דברים הניעו אותי לעשות זאת: מיקומה של העיר, והזיכרונות ההיסטוריים הקשורים בה. ידוע שעיר קוסמופוליטית גדולה אינה מקום מתאים לבית הוראה שקט. ההמולה וההמולה של העיר הקוסמופוליטית, שכובשת פחות או יותר את כולם, פוגעת בריכוז האינטלקטואלי שכל לימוד רציני מצריך, אנו רואים גם שהאוניברסיטאות הגרמניות המפורסמות ביותר נמצאות בעיירות קטנות כמו היידלברג, מרבורג וכו'. בלובלין מצאתי עיר יהודית גדולה עם אופי של העיר הקטנה היהודית העתיקה. המצב הפוליטי והמנהלי של העיר, כמו גם העושר של מוסדות היגיינה מודרניים, הופכים את לובלין לעיר גדולה, בעוד שזרימת החיים הרגועה ברחובות השקטים שמרה על אופי של עיר קטנה יהודית עתיקה ושלווה. בכל הנוגע למסורת ההיסטורית, ידוע שללובלין היה תפקיד מוביל בתולדות הרוח היהודית. כל אבן בלובלין היא תזכורת לעבר הגדול של קהילה זו, בעוד שבמרכזים יהודיים אחרים ניתן למצוא את עקבות העבר הזה רק בארכיון. בתי המהר”ם והמהרש”ל הם כבר אנדרטאות לעברו הגדול של העיר. מכל השיקולים הללו הגעתי לתוכנית ליישם את החלטות הכינוס בדבר הקמת מרכזי ישיבות גדולות תחילה בלובלין. כיצד יש להקים את הישיבה המתוכננת? על פי התוכנית שכבר גובשה, הישיבה תחולק לארבע קבוצות גדולות של 120 תלמידים כל אחת. התלמידים יחולקו לפי יכולותיהם, וכל קבוצה תקבל שיעורים לפי תכנית ספציפית. ארבע הקבוצות ישאו את שמותיהם של ראשי הישיבות המפורסמים של ישיבות לובלין הוותיקה. הבניינים יעמדו בדרישות ההיגיינה והטכניות המודרניות ביותר. יש להוסיף גם פנימייה. כל מחלקה תשוכן במבנה מיוחד ותהיה לה בית המדרש שלה. התלמידים יתפללו בקהילה לאורך כל השבוע. לכל קבוצה ראש הישיבה שלה אחראי. בחזית מול ארבעת הבניינים יתפוס בית כנסת גדול בו יתפללו כל התלמידים בשבתות ובחגים. בראש כל המחלקות ימונה מנהל שעיקר תפקידיו יהיו בחינה שוטפת של התלמידים. יש לקרוא לישיבה ”ישיבת חכמי לובלין”. על פי התוכנית שכבר נקבעה, יש לקבל בנים בני 14, כלומר בוגרי בית ספר יסודי. ההתלמדות תימשך שבע שנים. תכנית הלימודים מכסה את כל ש”ס, תוספות ושולחן ערוך. זה נראה נרחב מאוד, אבל עם כמה רצון טוב וכישורים ממוצעים, ניתן להשלים את תוכנית הלימודים. הפיקוח העליון על הישיבה יינתן לוועד נאמנים מקרן התורה בוורשה, שיקבע את תכנית הלימודים והניהול הכספי. חבר הנאמנים מונה 50 איש, ביניהם הרבנים והרבנים החשובים ביותר וכן אנשי כספים ואישי ציבור אורתודוכסים. גם חבר נאמנים מקומי יהיה ממונה. עבודות ההכנה לבניית הישיבה כבר התקדמו די רחוק. לפני שהגעתי ללובלין, יצרתי קשר עם כמה חברים מכובדים מהאורתודוקסיה של לובלין שהסכימו עם התוכנית שלי. מקום שלפי הסבר מומחה מתאים מבחינה טכנית והיגיינית להקמת המבנים הדרושים כבר קיים. באביב תונח אבן היסוד למרכז עתידי זה של לימוד תורה, שיביא כבוד לא רק ללובלין, אלא ליהדות כולה . בסוף החוברת מאמר על הדף היומי ולוח הדף היומי. כריכת מעטפת, 48, עמו'. מאמרו של רבי מאיר שפירא 4 עמודים. בגרמנית. מצב טוב. יובש קל בנייר. פגמים קלים במעטפת.