בידספיריט | חסידות. דפוס ראשון ולא מצוי.

חסידות. דפוס ראשון ולא מצוי. ברכת דוד לגה”ק מבוטשאטש, מהדורה ראשונה. לעמבערג תר”ה | 1845 (תקס”ה | 1800) עותק שמור ושלם. ספר ברכת דוד, ביאורים בדרך החסידות על ספר בראשית, מאת האדמו”ר הגאון הקדוש רבי אברהם דוד ווארמאן מבוטשאטש זיע”א. זיוף, ייחודי. בשער: דפוס Jihdas Rosanis, תקס”ה, 1800. שמה של המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לדפוס שבסוף הספר, בה מודגשות המלים ’תהלה לאלהי דוד’ - תר”ה. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה; על תופעה זו, ראה: א’ יערי, בית דפוס של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת”ש, עמ’ 107, מס’ 43.]. בעמוד שמעבר לשער, נדפס המשפט ”תורת ה' תמימה” באותיות גדולות, ותחתיו צוין כי ההסכמות לא נדפסו ”מטעם הכמוס”. כפי הנראה, גם השמטת ההסכמות היתה חלק מהסוואת פרטי ההדפסה מאותן סיבות שנמנו למעלה. ”דער בוטשאטשער רב” , רבי אברהם דוד ואהרמן מבוטשאטש (תקל”א-תר”א), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו”רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב”ד בעיר יאזלוביץ. בשנת תקע”ד נתמנה לאב”ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא אב”ד בוטשאטש בעל ”נטע שעשועים”. נודע כגאון מופלג וצדיק. חיבר ספרים רבים, ביניהם: דעת קדושים על יו”ד, עזר מקודש על אה”ע, ועוד. חיבורו ההלכתי הייחודי הידוע ”אשל אברהם” על שו”ע או”ח נדפס במהדורות השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים, הוא ייחודי בשל ביאוריו ההלכתיים למנהגי החסידים. סטפנסקי, חסידות 100. [2], קפב דף. 24 ס”מ כריכה חדשה מוטבעת נייר עבה. כתם בתחתית העותק בשוליים, בתחילת העותק עם חסר קל. כתמים בדפים הראשונים. מלבד זה מצב טוב.