דפוס ראשון. בית אברהם להגה"ק מטשעכנאוו זצ"ל - ורשה תרנ"ט | 1899.

חידושי סוגיות, ועל ...

דפוס ראשון. בית אברהם להגה"ק מטשעכנאוו זצ"ל - ורשה תרנ"ט | 1899.

חידושי סוגיות, ועל הרמב"ם.

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי אברהם לנדא אב"ד טשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה), "גאון הגאונים", "רבן של ישראל", מגדולי גאוני פולין המפורסמים בדורו. תלמיד מהרא"ל צונץ. גאון מופלג ואיש קדוש ומופלא. 

קיבל בחסידות מרבי שמחה בונים מפשיסחא ומרבי פישל מסטריקוב, אך סירב לשמש באדמו"רות. רק לאחר פטירת בעל "חידושי הרי"מ" מגור, הגיעו אליו חלק מגדולי החסידים ביניבם רבי יחיאל מאיר מגוסטינין, וקיבלו את הנהגתו. אז הסכים לשמש להם כאדמו"ר בתנאי שימשיך במנהגו להתפלל בנוסח אשכנז ולהתפלל תפילת שחרית כ"ותיקין".

נערץ בגאונותו וקדושתו בעיני רבני ואדמו"רי דורו. רבי שמחה בונים מפשיסחא שפגש בו בבואו לסטריקוב, אמר: "אורח חשוב ממני בא לעיר". רבי מנדלי מקוצק התבטא עליו: "יש לו דמות של מלאך אלקים". רבי יצחק מאיר מגור כותב עליו בתשובתו לרבי חיים מצאנז בענין היתר התרנגולים החדשים (שו"ת הרי"מ סימן ח'), שלא חקר בבעיה, מאחר והוא סומך על הרב מטשכנוב שאוכל מהם והוא מפורסם לגדול וצדיק. רבי חיים הלברשטאם מצאנז אמר עליו, כי מי שגר בפולין ואינו מכיר את הרבי מטשכנוב עתיד ליתן על כך את הדין.

הצדיק מגריידיץ רבי אליהו גוטמכר כתב אליו: "המבורך בפי ישראל מקצה אל הקצה, האיש האלקי, מיחידי הדור שלנו, גאון הגאונים". מיוחדת התבטאותו של רבי יוסף חיים קרא  אמר עליו בהספדו: "ולא יכילו יריעות הרבה לספר נדיבות רוחו צדקתו וקדושתו... אך אחת היא אשר נפשי יודעת, כי מיום שנפטר רבי עקיבא איגר, לא נמצא בכל גדולי ארצנו אשר יודו עליו כל ישראל כי קדוש הוא מרחם... איש לא נעדר לשבחו ולפארו...".

מחידושי תורתו ואמרות קדשו נדפסו הספרים: "זכותא דאברהם", "אהבת חסד", "בית אברהם", "צלותא דאברהם" ועוד.

ארבעת בניו שימשו באדמו"רות וברבנות: רבי זאב וולף לנדא - האדמו"ר מסטריקוב; רבי דוב בעריש מביאלה, שהוכתר כאדמו"ר לחסידי וורקא בחיי אביו - הוא אבי שושלת אדמו"רי סטריקוב עד זמננו; רבי רפאל - אדמו"ר בעיר וורשא, ורבי יעקב - האדמו"ר מיעז'וב, שמילא את מקום אביו ברבנות טשכנוב, לעת זקנתו של אביו

צה דף.

כריכה מאוחרת ומוטבעת.

שני שערים.

מעט כתמי זמן ונקבי עש.

מצב טוב מאוד.