בידספיריט | נדיר וייחודי. שטר מכירת חזקה

נדיר וייחודי. שטר מכירת חזקה של חצר מיוחסת ברובע הארמני בירושלים עם חתימות רבנים חשובות ונדירות - תק”פ | 1820. החזקה עצמה (השטר הארוך)  היא של רבי שלמה זלמן צורף זצ”ל (ראה אודותיו להלן), והחותמים הם גדולי רבני התקופה בירושלים רבי יעקב צהל ורבי אליהו מהאדהאר, זיע”א. יורשי החזקה (ה”מוכרים”) החתומים מאחורי השטר זה הם האחים הרבנים הגאונים לבית סלמון, אשר ירשו את שטר החזקה מאביהם ר' יצחק שירש עם אחיו ר' מרדכי מאביהם הרב שלמה זלמן צורף (ההשערה היא שהשלטון העותומאני רשם בדרכוניהם את השם ”סולימאן” - ע”ש אביהם ”זלמן”, ומכאן נוצר ”סלומון”). רבי שלמה זלמן צורף מקיידאן שעלה (יחד עם בניו הנ”ל) עם רבי ישראל משקלוב בעליה הראשונה של תלמידי הגר”א בתק”ע, ויסד יחד עם הגה”ק ר' מנדל משקלוב מגדולי תלמידי הגר”א ישוב אשכנזי בירושלים בחצר שבה היה בית המדרש של האור החיים הקדוש זיע”א, הוא אשר השיג את הרשיון לבניית חורבת רבי יהודה החסיד ובניו בנו אותה, (עקב פעילותו הרבה נרצח ע”י מתנקש לאומני, והוא נחשב לחלל הראשון במערכות ישראל מלפני קום המדינה) החזקה על החצר כתובה על שמו ונכדיו מכרו את החזקה. החזקה המקורית, עמוד ארוך בכתב ספרדי נאה וצפוף בשני חתימות של גדולי הרבנים בירושלים, רבי יעקב בן צהל ורבי אליהו מהאדאר. ומאחוריה אישור כחמישים שנה מאוחר יותר של המוכרים יורשי החזקה עם בחתימת ידם. מסמך חשוב, השופך אור על מושג החזקות באופן כללי. במשך מאות שנים - מאחרי גירוש ספרד ועד למאה האחרונה, יצר מושג החזקה ענין רב בארצות המזרח ובארץ ישראל. כיון שהיהודים בתקופה ההיא היו בעיקר שוכרים בתים מגויים, נתקנה תקנה שאדם ששכר בית למשך זמן מגוי, אי אפשר לאחר לשכור את הבית. מאחר וכך, היה השוכר בטוח גם שהגוי לא ישכיר את הדירה ליהודי אחר, וגם שהמחיר לא יעלה כיון שלא יהיה ביקוש לדירה שיהודי מוחזק בה. כתוצאה מתקנה זו היו גם כאלו שרצו לעבור דירה ואז הם ”מכרו” את החזקה שלהם. סיבוכים רבים ונידונים מגוונים יצרו החזקות הללו, והם נידונים בארוכה בספרות השו”ת של חכמי המזרח. נוסח שטר החזקה מורכב מאוד, כחמישים שורות, ומוזכרים בו אישים שונים בירושלים ביניהם רבי מנחם מנדל משקלוב (”הי”ו”) הנ”ל. חתימותיהם הקליגרפיות של הרבנים הספרדיים. מאחורי השטר אישור המוכרים מתרל”(ז?) וחתימותיהם נפתלי צבי בהגריצ ויעקב בהגרי”צ מגדולי נקיי הדעת שבירושלים. מצורף דף עם פענוח מלא ו7הסברים. גודל הגליון  43/32 ס”מ מקופל באמצעו, כתוב רק על חלק אחד משני צדדיו. חורים קטנים בעמוד הכתוב בסימני קיפול פגיעה מנימלית בטקסט, בתום הטקסט בשולי חתימת רבי יעקב, וכמו”כ בעמוד הריק חורים משמעותיים, כתמים. מצב בינוני.