בידספיריט | מכתביו של פנחס מנחם קאנסאנס

מכתביו של פנחס מנחם קאנסאנס הי”ד משנות היותו בפולין ומישראל. פנחס מנדל קונסנס בן אהרן יוסף ושרה. נולד ביום ב' בטבת תרפ”ד בעיירה דז'אלושין, פולין. בשנת 1939, בימי מלחמת העולם השניה, הועבר עם בית הוריו לגיטו לודז'. שם היה חבר ”הנוער הציוני”, פעיל, מארגן קבוצות ומנהל אסיפות חשאיות. בשנת 1941 חלה קשה בגיטו והרופא נואש מהצילו. אך הוא הבריא, ואולם כעבור ימים מעטים, בתקופת השילוח למחנה השמדה, חלה שוב ונאבק שלא ליפול בידי הגסטפו, ואמנם ניצל. ב-18 ביוני 1944, עם חיסול גיטו לודז', נשלח יחד עם כל המשפחה לאושבינצים, שם היה עד ראיה למות שני אחיו ושם אבדו לו הוריו. עם הכיבוש האמריקני חזר ללודז', אך לא מצא בה כל שריד מהמשפחה. עזב את פולין עם קיבוץ ההכשרה שאירגן, עבר לאיטליה וב-18 בינואר 1946 הגיע לארץ באניה ”אנצו סירני”. מיד עם בואו חלה קשה במשך ששה חדשים, אך משהחלים החל לעבוד והצטרף ל”הגנה”. עם פרוץ המאורעות התגייס לשירות מלא. בבטחון רב קיוה לבוא יום הנצחון, אך לא זכה לכך. ביום 3.6.1948 נפל בקרב ליד אשדוד בהגישו, כחובש, עזרה לחברו שנפצע בפעולה. הובא למנוחת עולמים בקבר אחים בכפר ורבורג. לפנינו חמשה מכתבים משנת תרצ”ז תרצ”ח ותרצ”ט ביידיש, שכתב לאביו ולסבו חלקם בדברי תורה וכן פלפול ע”פ כמה עמודים.  מכתב מטלטל לאחר השואה מקיבוץ ההכשרה באיטליה, לבחור ישיבה בשם יוסף מירושלים (הרה”ח ר' יוסף קונסנס מחשובי חסידי גור) בו הוא מנסה לברר אם אי מי ממשפחתו שרד את השואה, וכן הוא מוסר לו ידיעות על משפחתו (של הבחור), ”.. על פרטים אל תשאל, כי הלב כואב כשעולים זכרונות בהזדמנות אספר לך אותם.. אני משביע אותך עוד פעם, כתוב לי במהרה. הוא מסיים ”תסלח לי, אבל אינני יכול עוד לרכז את מחשבותי.. שלחתי גם למערכת ”דבר” בתל אביב”.  מצורף גם מכתב בן כעשרים שורות, ממרים קונסנס - נערה בת ארבע עשרה שכותבת מתל אביב לסבה, כנראה מתקופת קום המדינה ”.. בעוד יומיים פורים .. אני מתחפשת למיקימוס..” (עם איור של מיקי מאוס), אני מחכה לאכול אוזני המן, ביום 13 הייתה היום הולדת שלי נהייתי בת 14 שנה, אני מעט זקנה אבל לא מזיק אני כבר יותר גדולה מחיה אחותי. עוד כותבת ”...נמל בתל אביב הולך ומתפתח”...