"אל הנער הזה התפללתי שיהא יהודי וידבר יהודית" מכתב קנאות אודות החינוך הטהור בלונדון וחדו"ת בכתב ידו ...

"אל הנער הזה התפללתי שיהא יהודי וידבר יהודית" מכתב קנאות אודות החינוך הטהור בלונדון וחדו"ת בכתב ידו וחתימתו של הרה״ק רבי שלום משאץ אל רש״י ראבינאוו

מכתב חשוב ביותר עם לשונות חריפות ומרגשות בכתב ידו וחתימתו של הצדיק המפורסם הגה"ק מרבי שלום מאסקאוויטש זי"ע האדמו"ר משאץ שהתגורר בלונדון. נכתב בימי מנוחתו בעיר הנפש בורנמוט (באהמעס).

ממוען אל "כ' ידידי יקיר הה"ג המפורסם רש"י ראבינאוו שליט"א" - הגאון רבי שמואל יוסף ראבינאוו זצ"ל כיהן ראב"ד אנטווערפן ורב בית הכנסת "גראוו ליין" שול בלאנדאן. חיבר "דברי שיר". נפטר תשכ"ג.

במהלכו מתגלה רבינו כלוחם מלחמת השם ועומד בפרץ לבל תחדור רוח רעה העלולה להעכיר את החינוך הטהור של ילדי ישראל. העולה מן התוכן שככל הנראה מאן דהו ניסה לשנות את כללי מוסד הלימודים הוותיק לבני הונגריה בתוכן הלימודים והשפה המדוברת. רבינו משתמש בלשונות מעניינות מליציות וגם חריפות. "אל הנער הזה התפללתי שיהא יהודי וידבר יהודית וחוצפא דקדושה ויורה הלכה בפני רבו שחיטה כשרה בזר, והנער האנגלי לא יורה הלכה בפני רבו. יורה חצי זעף ואבני בליסטראות לת"ח וזקני דור הישן..."

חרב וחנית?

רבינו אף יורד לכל הפרטים עד הוראות למעשה: "..ע"כ ידע כת"ה היטב שכל הדבר ואחריות הענין הגדול הזה תלוי עתה על כת"ה כי בצעקות כבר הורגלו ואינם יראים עוד ממני אם לא שמההכרח נצא בחרב ובחנית לקראתם ויהא מחלוקת גדול בעיר ומפלגות שונות אבל אי אפשר לשתוק בזה ח"ו ח"ו ואיני רוצה ח"ו במחלוקת חלילה ע"כ למען השלום כי גדול השלום ולמען הענין לגדל יהודים אמתיים... ולא לשנות ח"ו כקוצו של יוד..."ילמדו רק יודיש..." וממשיך רבינו להורות מה לעשות בדיוק וכיצד להשפיע על המנהלים.

אחר זאת עובר רבינו בצורה חדה לעסק תורתו ומעלה ענין המוקשה לו במגן אברהם בהלכות פסח ומבאר בהרחבה את השאלה. ומסיים: "ואני עתה בגלות אין לי כאן רק המ"א לא ראשונים ולא אחרונים נא לעיין בזה ולתשובתו אחכה הדו"ש כל הימים חותם בברכה שלום מאסקאוויטש משאץ".

מכתב המעיד הן על השקפתו הטהורה של רבינו ועמידתו בפרץ על משמר היהדות והן על חריפותו וגדלותו בתורה.

כתוב משני צדיו בדיו ירוק. מצב טוב סימני קיפול, קרעים מזעריים.

הרה"ק רבי שלום מאסקאוויטש משאץ לונדון (תרל"ח – תשי"ח) מגזע המגיד מזלאטשוב תלמיד הבעש"ט. היה גדול בתורה בנגלה ובנסתר, בצעירותו נסמך על ידי הגה"ק המהרש"ם מבראז'ען שהפליג מאד בשבחו, חיבר גם ספרים בהלכה. בשנת תר"צ עבר ללונדון, התפרסם כאדמו"ר משאץ ונודע כפועל ישועות. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו ויקבל עליו להתחזק במצוות וידליק נרות. קברו אכן נעשה עד מהרה לאבן שואבת למבקשי ישועה. עוד ביקש בצוואתו שלא יכתבו על המצבה תארים מופלגים ובפרט שהתואר "צדיק" לא יופיע בה.