מכתב עם חתימתו הנדירה של המקובל הנורא רבי נחום שאדיקער ועוד מגדולי ירושלים - ירושלים תרט״ז

מכתב עם חתימתו הנדירה של המקובל הנורא רבי נחום שאדיקער ועוד מגדולי ירושלים - ירושלים תרט״ז

אישור קבלת כספים בחתימתם של ראשי כולל ווארשא, במכתב הם מאשרים כי קבלו את הכסף "בסך 208 ר"ט" מרבני כולל פרושים אשר נשלח מהגאון הגדול רבי יעקב מעקלבורג בעל ה"כתב והקבלה" ומציינים שדבר זה נעשה בהשתדלות ע"י "השר מלונדון" - הלא הוא סיר משה מונטיפיורי זכור לטוב.

נקיון כפים!

בנוסף לזאת פרט מעניין, הם מציינים שהרבנים הממונים מכולל פרושים החזירו להם סך זה 208 ר"ט, אחר שסברו תחילה בטעות שהכסף נשלח עבורם אולם לאחר בירור אצל הגאון הנ"ל הוברר למי נשלח הכסף ואכן החזירו רבני הכולל פרושים את הסכום כולו לידי כולל ווארשא.

על האישור חתומים בכ"ו כסלו ירושלים תרט"ז. רבני ירושלים.

ראשון חתום "נחום בהרמ"א ז"ל" - הגה"ק רבי נחום אב"ד שאדיק (תקע"ג - תרכ"ט) בן רבי משה אברהם לעווי-וויספיש. תלמידו של הגאון בעל "חמדת שלמה" מגאוני פולין. בהגיעו לגיל 18 הסמיכו רבו והעניק לו היתר הוראה. שימש כמה שנים כרבה של שאדיק בפולין, ובשנת תר"ג עלה לארץ ישראל יחד עם שני אחיו הרבנים רבי אשר לעמל אב"ד גאלין ורבי יעקב יהודה ליב, אחרי ששלשתם חלמו בערב אחד כי עליהם לעלות לארץ ישראל, מבלי שהאחד ידע על חלומו של השני. בירושלים היה יושב רוב ימיו מעוטף בטלית ותפילין ולומד בשקידה רבה. הקים את "ישיבת הר"ן" בה מסר שיעורים למדניים לפני גדולי התלמידי-חכמים הצעירים בירושלים. את תורת הסוד למד יחד עם הצדיק הגה"ק רבי יוסף זונדל מסלנט אצל המקובל רבי יהודה הכהן. רבינו נפטר במגיפת הכולירה בשנת תרכ"ט ועל מצבתו שבהר הזיתים נכתב: "איש קדוש וטהור, בן שמונה שנים החל לדרוש את ה' והקדיש כל ימיו לתורה ותעניות וסיגופים במסירות נפש. לא פסק פומיה מגירסא יומם ולילה. זכה ללמוד וללמד והעמיד תלמידים הרבה... חסיד ועניו..."

החותם השני "דוד טביא מלאמזא" - רבי דוד טביא מלומז'א (תקס״ג - תרכ״ג) מראשי הישוב הישן בירושלים, ממייסדי וראשי כולל פולין. הוא אבי משפחת ילין הירושלמית - אבי ר' יהושע יֶלִין. כשעלה ארצה החליט להחליף את שם משפחתו לעברי. ״יעלין״ בפולנית פירושו ״צבי״, ומאחר ששם זה בתור שם פרטי אינו מתאים לשם-משפחה בחר בתרגומו הארמי טביא וכך היה חותם: "דוד טביא מלאמזא" ואילו יהודי ירושלים היו קוראים לו על שם מקום מוצאו: "ר׳ דוד לומז'ר".

החותם השלישי - "מרדכי מאיר ראבין-זאהן" - כיהן בתור אב"ד במעזריטש שבפולין ובהמשך דיין בירושלים, נפטר בשנת תרכ"א.