מכתב בענייני הצלה סמוך לפטירתו של הרה"ק מווישווא - כסלו תש"א ימי המלחמה

מכתב בענייני הצלה סמוך לפטירתו של הרה"ק מווישווא - כסלו תש"א ימי המלחמה

מכתב בכתב ידו הרהוט וחתימת ידו של הרה"ק רבי מנחם מנדל הגר אב"ד ווישיווא זצוק"ל. מתאריך: ב' כסלו תש"א - ימי המלחמה. מכתב זה הוא מהתקופה האחרונה של חייו שכן זמן קצר אח"כ בי"ג טבת נפטר רבינו לבית עולמו, זיע"א. 

המכתב עוסק בענייני הצלה, כמצב התקופה, - נשלח אל נשיא הלשכה האורתודוקסית בבודפשט. מטבע הדברים מחשש לעין זרה, הוא נכתב ברמזים וקיצור מילים שרק יהודים בגלות יכולים להבין - די להביט בתאריך בכדי לשער על ומה יכולים הדברים להכתב, בעוד אחב"י מובלים כצאן לטבח באירופה העשנה.

"...אבקש לעשות הר"פ [הרצוף פה] את כל ונוכחת, כי ביודעי ומכירי קאמינא והוא פק"נ [פיקוח נפש] וכדאי שירוחם, ולחכם שכמותו די בזה..." - וכנסיך לבית וויז'ניץ הוא מסיים: אוהבו הנאמן מוקירו ומכבדו ומצפה לישועה שלימה במהרה הק' מנחם מענדיל בהה"צ מהר"י זצללה"ה".

הגה"ק רבי מנחם מנדל הגר (תרמ"ה - תש"א) בנו הבכור של הרה"ק ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. היה ת"ח מופלג ושמו נודע למרחקים. החל משנת תרס"ח כיהן כאב"ד העיר ויז'ניץ. משנת תרפ"א מונה לאב"ד ווישווא (אויבער-ווישא Vișeu de Sus) בה הקים את ישיבת "בית ישראל" אשר בשעתו הייתה הישיבה הגדולה ביותר ברומניה והתפרסמה בטיב בניה. לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו החל לכהן באדמו"רות.

היה מראשי תנועת "אגודת ישראל" וחבר "מועצת גדולי התורה". דברי תורתו על התורה ומועדים ושו"ת לוקטו בספרים: "שארית מנחם".

[1] דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.